כתבו עלינו
פירמת רואי החשבון BDSK וחברת גיזה, זכו במכרז האוצר ויסייעו לעסקים קטנים ובינוניים
לקבל הלוואה מהבנקים בערבות מדינה.
היקף תיק האשראי של הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה עומד על כ-5 מיליארד שקל.
פירמת ראיית החשבון BDSK וחברת גיזה, זכו במכרז הקרן להלוואות בערבות מדינה
עבור עסקים קטנים ובינוניים ויסייעו לעסקים לקבל הלוואות מהבנקים.
במסגרת תפקידם, ישמשו כגוף המתאם מטעם המדינה לחיתום הלוואות בנקאיות בחינת
יכולת החזר ההלוואה של העסק, רמת הסיכון, פוטנציאל התפתחות ותרומה למשק.
החברות החדשות יחליפו את חברת "תבור" ו BDI, שביצעו את החיתום במסגרת
המכרז הקודם.
החברות יתוגמלו בהתאם למספר העסקים שיסייעו להם ובהתאם לתנאי המכרז של האוצר.
יש לציין עם זאת כי ביכולתם של העסקים הקטנים לפנות גם ישירות לבנקים לקבל ההלוואה.
היקף תיק האשראי של הקרן לעסקים בערבות המדינה מוערך בכ- 5 מיליארד שקל כאשר
לפני כשנתיים נבחרו 4 בנקים שיעניקו את ההלוואות – הפועלים, מזרחי, מרכנתיל
ואוצר החייל.
הקרן מספקת מענה לטווח רחב של יזמים.
החל מיזם בעל רעיון (עסק בהקמה) ועד עסק המייצר מחזור מכירות שנתי של 100 מיליון שקל
כאשר ניתן לקבל הלוואה של עד 8 מיליון שקל ( 500 אלף שקל או 8% ממחזור המכירות,
הגבוה מבין השניים).
ב BDSK מציינים כי לפי נתוני העבר הם צפויים לטפל ביותר מ- 500 בקשות, והלוואות
של למעלה 150 מיליון שקל בחודש. "החזון שלנו בניהול הקרן נעוץ בהפיכתה לנגישה,
מקצועית ומהירה", אומרת סיון רחמים, מנהלת המחלקה הכלכלית בחברה
ומנהלת פעילות הקרן.
"אנו פועלים רבות למקם את הקרן בראש כלי המימון הרלוונטים עבור כל עסק קטן ובינוני
בכל רחבי הארץ, החל מהנגרייה הקטנה ועד בית התוכנה הגדול".
פירמת BDSK (בן דוד, שלוי, קופ) מונה כ- 140 עובדים בשני סניפים הממוקמים
בירושלים וברמת גן.
החברה היא חלק מהרשת הבינלאומית LEA ((The Leading Edge Alliance שהינה
הפירמה השנייה בגודלה בעולם בתחום ראיית החשבון.
פירמת ראיית החשבון זכתה במכרז הקרן להלוואות בערבות מדינה. היא צפויה לטפל בכ-500
בקשות והלוואות, שיסתכמו בכ-150 מיליון שקל בחודש.
פירמת ראיית החשבון BDSK (בן דוד, שלוי, קופ) זכתה במכרז הקרן להלוואות בערבות מדינה
לחיתום הלוואות בנקאיות עבור עסקים קטנים ובינוניים.
הפירמה תשמש גוף מתאם מטעם המדינה, וגם תבחן את יכולת החזר ההלוואה של העסק,
רמת הסיכון, פוטנציאל ההתפתחות שלו ותרומתו למשק.
על פי הערכות הפירמה, היא צפויה לטפל ביותר מ-500 בקשות והלוואות, שיסתכמו ביותר
מ-150 מיליון שקל בחודש.
היקף תיק האשראי של הקרן לעסקים בערבות המדינה מוערך בכ-5 מיליארד שקל
בכלל הבנקים אשר עובדים עם הקרן (הפועלים, מזרחי, מרכנתיל ואוצר החייל)
ובעל פוטנציאל לגדול לכ-8 מיליארד שקל.
הקרן מספקת מענה לטווח רחב של יזמים. החל מ(עסק בהקמה ועד עסק המייצר מחזור
מכירות שנתי של 100 מיליון שקל, כאשר ניתן לקבל הלוואה של עד 8 מיליון שקל.
בחודש יולי 2014 אושר בכנסת תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות הקובע כי החל מחודש פברואר 2015 תידרש כל עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח למנות מבקר פנימי.
תיקונים אלו מחזקים את מערך הביקורת על עמותות וחלצ"ים וכוללים הוראות נוספות, שחלקן אף דומות לאלו החלות על חברות ציבוריות.
בעקבות התיקונים נדרש הועד המנהל ובהסכמת ועדת הביקורת למנות מבקר פנימי, כמו כן
תפקיד הועד לאשר את תוכנית עבודת המבקר, ולבחון האם עומדים לרשותו הכלים
והמשאבים המתאימים לצורך הביקורת.
למחלקת המגזר השלישי והביקורת הפנימית של פירמת בן דוד שלוי קופ, מומחיות וניסיון
רב במתן שירותי ביקורת פנימית לארגוני המגזר השלישי.
אנו לרשותכם לגבי כל שאלה או הבהרה ונשמח לסייע גם לכם.
למידע נוסף:
גלבוע ויספיש, רו"ח,
טל': 02-5005555, נייד: 054-6289988, מייל: gilboa@bdsk.co.il
מאת: מיכל גב, רו"ח.
סעיף 221 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע סמכות להטלת חיוב אישי על נושאי משרה או תפקיד ברשות מקומית, בגין הוצאה שלא כדין מקופת הרשות שלה הוא אחראי, כדלקמן:
"אישור תשלום וחיוב על תשלום אי-חוקי (תיקון מס' 62) תשנ"ז-1997
221. על פי עצתו של רואה החשבון בפעולתו לפי סימן זה, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו."
סעיף 223 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע חזקה לעניין הוצאה, כדלקמן:
"חזקה לענין אחריות להוצאה
223. אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך."
הוראות דומות, הקובעות הסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי משרה או תפקיד ברשות המקומית בגין הוצאות בלתי חוקית לה היה אחראי, מצויות גם:
1) בסעיף 189 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א – 1950;
2) בסעיף 84 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח – 1958.
בנוסף, הוחלו הוראות אלו על הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון.
נכונה הגישה לפיה אין אחידות מלאה בהוראות הדין לעניין חבות אישית בין עירייה, מועצה מקומית ומועצה אזורית, אולם ראוי, כי למען קיומה של שוויוניות בנורמות ציבוריות, תופעל סמכות זו על פי אמות מידה אחידות.
ביסוד הנחיות אלו עומדת התפיסה, לפיה למשרתי ציבור בשלטון המקומי, עובדים או נבחרים, הוענקו סמכויות רחבות, על פי דין. לצידן של סמכויות אלו גם חובות, שיעודם להבטיח שיפעלו במסגרת תפקידם כנאמני הציבור, במחויבות ובאחריות, לטובת ציבור שולחיהם. אי מילוי חובות אלו דורשת נקיטת סנקציה אישית, כלפי מי שהפר חובתו.
השימוש בסמכויות החיוב האישי ראוי למען הקפדה על סדרי מינהל תקינים, אולם אל מול התכלית ההרתעתית, קיימת גם תכלית מנוגדת – החשש מפני הרתעת יתר של נבחרי ועובדי ציבור.
בבג"צ 2937/91, טרייסטר נ' שליטא, עמד בית המשפט על האיזון בין התכליות:
"השימוש בסמכות זו חייב, מצד אחד, להיעשות בזהירות, רק לאחר בירור יסודי של העובדות ובהתחשב גם בנסיבות ובאילוצים שבהם פעלו אלו שהוציאו או הרשו את ההוצאה ובשיקול שלא להרתיע מועמדים רציניים ומתאימים מלקבל על עצמם תפקיד ציבורי כפוי טובה. אך מצד שני אל לו לבעל הסמכות לנהוג יתר סלחנות בהפעלת סמכות זו."
בבג"צ 1065/89, גולני נ' שיש, כתב כבוד השופט לוין:
"הוראת חוק זו היא … מבין החשובות שבפקודת העיריות (נוסח חדש) וראוי גם ראוי שהממונה יעשה שמוש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה למען תקוים בקורת יעילה ומועילה על הפעולות הכספיות של הרשות המקומית ולמען הקפדה על סדרי מינהל תקינים."
ביום 23 באוגוסט, 2001, פירסם היועץ המשפטי לממשלה את הנחיה מספר 8.2000 (90.007) בנושא חיוב אישי של נושא משרה ברשות מקומית (להלן – "ההנחיה").
במקביל, פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001, המתייחס לנוהל חיוב אישי של נושאי משרה ברשות מקומית, נוהל זה תוקן בחוזרי מנכ"ל 4/2006, 6/2008 ו – 1/2009, החל במועד כתיבת מאמר זה (להלן -"חוזר המנכ"ל).
חוזר המנכ"ל קובע נוהל ואמות מידה להפעלת הסמכות לחיוב אישי.
הנוהל מגדיר "הוצאה של כדין":
"הוצאה בדרך של התקשרות או בכל דרך אחרת, שבוצעה בחריגה מהוראות הדין, לרבות חריגה מהוראות הדין המהותי,
חריגה מדרישות דין שבנוהל או כל חריגה מהדין הפוגמת בתוקפה החוקי של ההוצאה."
הנוהל מונה דוגמאות לפעולות שייחשבו כהוצאה שלא כדין:
1. הפרת הכללים הקבועים בדין לעניין תנאים מוקדמים לביצוע התקשרות או פעולה אחרת, בעלת השלכות כספיות:
א – התקשרות או פעולה ללא אישור המועצה, מקום שהאישור נדרש;
ב – התקשרות או פעולה ללא אישור שר הפנים, מקום שהאישור נדרש.
2. התקשרות או פעולה טרם אישור תקציב בלתי רגיל, או מבלי שנערך מכרז, מקום שאלה נדרשים;
3. מתן הנחה או תמיכה מבלי שהתקבלה על כך החלטה בגופים המוסמכים לכך;
4. מתן הנחה בחריגות מתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה);
5. מתן תמיכה לגוף שאינו עומד בקריטריונים הקבועים בנוהל למתן תמיכות;
6. הוצאה שהיא בבחינת תעמולת בחירות אסורה;
7. הוצאה בעניין שבו הרשות המקומית אינה מוסמכת לפעול.
ככלל, לא יוטל חיוב אישי, אלא על מי שהיה אחראי על ההוצאה הבלתי חוקית, כגון, מי שחתם על מסמכי ההתקשרות או ההוצאה הבלתי חוקיים. במקום בו ההחלטה על ביצוע התקשרות או פעולה כאמור התקבלה על ידי מועצת הרשות, יוטל החיוב האישי על חברי המועצה שנטלו חלק באותה החלטה.
לא יוטל חיוב אישי על מי שהיה אחראי להוצאה, אם יוכיח להנחת דעתו של השר, כי לא ידע, ולא יכול היה לדעת, כי מדובר בהוצאה בלתי חוקית, כגון הסתמכות על חוות דעת מפורשת של היועץ המשפטי של הרשות או של גזבר הרשות, אשר אישרה מראש תקינות הפעולה.
בדוחות השנתיים המוגשים על ידי רואי חשבון, אשר ממנה משרד הפנים לביקורת חשבונותיהן של הרשויות המקומיות, יתבקשו רואי החשבון לפרט הוצאות שהוצאו על ידי הרשות או התקשרויות שהיא צד להן אשר נעשו, למיטב הבנתו, שלא כדין. כמו כן, יפרטו רואי החשבון את זהות החתומים על מסמכי ההתקשרות או ההוצאה, והאחראים לה.
המחלקה לחיוב אישי באגף לביקורת רשויות מקומיות במשרד הפנים (להלן – "האגף") היא האמונה על ריכוז החומר המוגש על ידי רואי החשבון, או מתקבל מגורמים אחרים, והפעלת מבקרים, רובם ככולם רואי חשבון, אשר משלימים איסוף נתונים וראיות ברשויות המקומיות עצמן.
סעיף 3 לנוהל קובע, כי האגף יקיים בירור עם גורמים הנוגעים לעניין הנבדק ברשות מקומית ויציגו לפניהם את החשדות הראשוניים העולים מהבדיקה.
ממצאי הבדיקה, לרבות ההתייחסויות שהתקבלו במסגרת סעיף 3 לנוהל לעיל, יוצגו בפני הוועדה לחיוב אישי (להלן – "הוועדה"), המורכבת מיושב ראש, שופט בדימוס או אדם הרשאי לכהן כשופט מחוזי שימונה על ידי שר הפנים, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים או נציגו והיועץ המשפטי למשרד הפנים, או נציגו.
סעיף 4 לנוהל קובע, כי הוועדה תבדוק, בבדיקה ראשונית, את החומר ותחליט מהן ההוצאות, או ההתקשרויות, אשר בוצעו, לכאורה, שלא כדין.
ונושאי המשרה או התפקיד הנוגעים בדבר, יתבקשו להעביר התייחסותם באשר לחוקיות ההוצאה ולנסיבות ביצועה. במקביל, תתבקש התייחסות גם של הממונה על המחוז הרלוונטי.
לאחר קבלת התייחסות הנוגעים בדבר, ככל שיתקבלו, תבחן הוועדה פעם נוספת את ההוצאות הנדונות, בהתחשב בהתייחסות, ותגבש המלצותיה לגבי כל מקרה בו יש, לדעתה, הצדקה להפעיל את הסמכות להטלת חיוב אישי.
סעיף 6 לנוהל קובעי, כי ככל שמצאה הוועדה שיש, לכאורה, הצדקה להפעלת הסמכות, תאפשר הוועדה למי שצפוי, לפי המלצתה, להיות מחויב בחיוב אישי, להשמיע טענותיו בפניה, בכתב או בעל פה.
הוועדה תגיש המלצותיה, לרבות סכום החיוב אשר ראוי, לדעתה, להטיל, למנכ"ל משרד הפנים, אשר יעביר החומר, בצירוף המלצותיו הוא לשר הפנים.
שר הפנים יחליט האם להפעיל סמכותו לחיוב אישי ואם החליט להפעילה, יקבע את סכום החיוב שיוטל.
המלצות הוועדה ומנכ"ל משרד הפנים, והחלטת השר, ישקפו את כלל נסיבות העניין, לרבות השיקולים הבאים:
1. רמת המודעות לכך שמדובר בהוצאה בלתי חוקית (ביודעין, תוך עצימת עיניים, ברשלנות);
2. היקף החריגה מהוראות הדין בהן לקתה ההוצאה הבלתי חוקית, משכה ותדירותה;
3. היקפה הכספי של ההוצאה הבלתי חוקית;
4. קיומה של נורמה ברורה ממנה חרגה ההוצאה או ההתקשרות.
לאחר כמעט עשור של הפעלת דיני החיוב האישי, ניכרת בשלטון המקומי הרתעה משמעותית הנובעת מהפנמת האפשרות לפתיחה בהליך לחיוב אישי במקרים המצדיקים זאת. הרתעה זו מביאה בפועל לצמצום המקרים של הוצאות בניגוד לדין ולקיטון משמעותי בגירעונות הכספיים של הרשויות המקומיות.
מבדיקה שנערכה עולה כי בשנתיים שלאחר פתיחה בהליך לחיוב אישי ברשות מקומית, קטן הגירעון הכספי של הרשות המבוקרת בכשישה מיליון ש"ח בממוצע, בהשוואה לקיטון ממוצע של פחות ממיליון ש"ח ברשויות בהן לא הופעל ההליך.
מאז הופעלו דיני החיוב האישי ונכון לינואר 2013, התקבלו 69 החלטות בנושא חיוב אישי, מתוכן 28 החלטות להטיל חיוב אישי על 51 נושאים תפקיד (בעיקר ראשי רשויות מקומיות וגזברים) בסכום כולל של 2,342,127 ש"ח.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: ד"ר רענן קופ רו"ח (משפטן)
1. נושא הטיפים ומסעדות ובתי קפה (להלן: "מסעדות") הינו נושא סבוך ומורכב אשר קיבל ברבות השנים תפניות חדות בשל פסקי דין שונים הנוגעים הן לדיני המס, הן לביטוח לאומי והן ליחסי עבודה וחבויות מעבידים. עם השנים נמצאו פתרונות שונים המהלכים בין הטיפות השונות בתוך המגבלות הניצבות בפני המסעדה – מצד שלטונות המס השונים ומצד חוקי העבודה. להלן קביעות משמעותיות כפי שהוגדרו בפסקי הדין השונים המתייחסים לסוגיית הטיפים:
יחסי עובד מעביד ושכר מינימום- בפס"ד ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות נגד ענבל מלכה – קבע ביה"ד הארצי לעבודה ששכר שהגיע מהסועד ישירות למלצר אינו פותר את המעביד במשכורת במסגרת יחסי עובד ומעביד ואינו פותר את החבות בשכר מינימום לעובד.
הבחנה לצורך הכנסות המסעדה בין טיפ וולנטרי ולא וולנטרי- בפס"ד "ליברמן" הבחין ביהמ"ש העליון בין טיפ שהוא וולנטרי לטיפ שהסועד מחויב בו. כאשר הסועד מחויב בדמי שירות בתוך החשבון וכאשר מצוין בחשבון "לא כולל שירות" – מהווים אלו "דרישת חובה" מצד העסק ולפיכך אינו וולנטרי. לפיכך כאשר הסועד מחוייב בדמי שירות הרי שיש לרשום הכנסות אלו בקופה. אם דמי השירות אינם וולונטריים – הרי שיש לציין אותם ביומן השירות – עד כמה שהעסק יודע כמה קיבל המלצר.
החבות בדמי ביטוח לאומי והזכות לגימלה מהמוסד לביטוח לאומי- בפס"ד אסתר כהן נגד המוסד לביטוח לאומי – מדובר באלמנת עוזי כהן שהיה מלצר שהרוויח מטיפים כ- 10,000 ש"ח לחודש אך רשמית בתלוש הרוויח כ 2,600 ₪ -כאשר הוא טבע בניסיונו להציל טובעים אחרים בים – תבעה אסתר כהן את המוסד לביטוח לאומי לגמלה בסך 10,000 ש"ח. ביהמ"ש העליון פסק שיחסי עובד ומעביד חלים על השכר בתלוש אך נכון היה שהמלצר יהיה עצמאי על ההכנסות שמעבר, בגין הטיפים ועם זאת, אף שלא נרשם כעצמאי – זיכה את האלמנה בגימלה בגין כל הסכום.
הטיפים שמקבלים המלצרים יכולים להוות חבות המעביד לעניין שכר מינימום- בפס"ד בבי"ד האזורי לעבודה, שניתן לאחרונה בעניין ארבעה מלצרים נגד קפה איינשטיין ברמת אביב – קבעה השופטת שהמלצרים שקיבלו את שכרם במזומן כטיפים אינם יכולים לתבוע את שכר המינימום וכי הדבר מהווה ניצול ציני של חוקי העבודה. פס"ד זה אינו מחייב מאחר והוא מביה"ד האזורי לעבודה.
2. לאור האמור לעיל התפתחו שיטות שונות של ניהול מדיניות הטיפים בעסק. בעסק שרוצה להפריד בין ההכנסות לבין הטיפים יש לוודא, לפני הכל, את התקיימות העניינים הבאים:
בחשבון לא מוסיפים את דמי השירות ולא מצוין על החשבון "לא כולל שירות" .
הטיפים מועברים לקופת טיפים של המלצרים – קופה שאינה בשליטת העסק (עדיף רחוק מהקופה ואפילו בכספת אליה ניתן לשלשל את הטיפים וניתן לפתוח עם מפתח שבידי המלצרים).
טיפ שיכלל בתשלום באמצעות כרטיס אשראי – יש לרשום בקופת העסק עם התקבול בגין הסעודה כולה.
3. שיטות ניהול טיפים שיכולות לבוא בחשבון:
שיטה א'- רישום כל הטיפים בקופה הרושמת בעת קבלתו וחלוקת הסכום בניכוי המע"מ, בעלות שכר למלצרים. אם הסכום אינו מכסה את שכר המינימום למלצרים, יוסיף העסק למלצרים את ההשלמה עד למינימום וכן התוספות הסוציאליות (נסיעות, פנסיה, חופשה, הבראה וכיוצ"ב).
שיטה ב'- הטיפים יהיו וולונטריים, המלצרים אוספים את הטיפים לקופה שלהם. בסוף כל משמרת משלם המלצר מתוך הטיפים שלו, לקופת העסק, סך השווה לכ – 30 ₪ לשעה (מוכפל במספר השעות במשמרת). סכום זה יכסה את המע"מ ואת עלויות המעביד שיאפשר למלצר לקבל תלוש הכולל שכר מינימום, פנסיה, נסיעות וכד'.
שיטה ג'- העובדים ייקחו את הטיפים אליהם והעסק ירשום בתלוש השכר את "שווי משכורת" הכוללת – שכר מינימום לשעה מוכפל במספר השעות החודשיות תוך הצהרה של המלצר שהוא הגיע בסה"כ הטיפים לשכר מינימום לפחות. על סה"כ הברוטו הכולל יש לשלם מע"מ עסקאות. בשיטה זו יכול המעביד – ע"מ לממן את העלויות הנלוות (בטוח לאומי, פנסיה וכיוצ"ב) – לגבות מהעובד כ- 15 ₪ למשמרת אותם יקיש בקופה וזה ישמש כמקור למימון העסקתם.
4. סיכום
הסקירה הנ"ל והשיטות שיכולות לבוא בחשבון הינם כלליים ונכונים למצב הפסיקה והחקיקה להיום. העניין דינמי וכמו"כ – שלטונות המס השונים ובתי הדין לעבודה טרם התייחסו פרטנית לאף אחת מן השיטות הנ"ל ולפיכך, למרות יישום השיטות הנ"ל וכן קיום ההתניות המהותיות המפורטות לעיל – לא ניתן לאמר בוודאות שפעולה לפי ההתניות הנ"ל ואימוץ השיטות דלעיל יהוו "תעודת ביטוח" בעת ביקורת ע"י שלטונות המס או תביעה מצד עובד בביה"ד לעבודה.
אין לראות בנייר זה המלצה לפעולה ללא הכוונה בע"פ לאור המכתב.
בכבוד רב,
ד"ר רענן קופ רו"ח (משפטן)
בן דוד שלוי-קופ ושות'
רואי חשבון
מאת: רו"ח תהילה פאר
לסוגיית חישוב מס נפרד או מאוחד לבני זוג העובדים במקום עבודה אחד אשר בבעלותם יש רקע נרחב בחוקי המיסוי בבית המשפט.
שכן לאופן חישוב המס יש השלכות כלכליות רבות.
נקדים ונאמר שכידוע בסוף שנת מס, עורך מס הכנסה חישוב חבות מס לכל נישום בגין הכנסותיו בשנה הנדונה.
בחישוב זה נלקחים בחשבון פרמטרים רבים ביניהם מדרגות המס (ככל שההכנסה גדלה כך גובה המס יגדל), נקודות זיכוי וניכויים נוספים.
תיקון מס' 199
ביום 30 בדצמבר 2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון הפקודה (להלן: "הצעת החוק").
הצעת החוק קובעת שלושה תיקונים עיקריים:
1. שינוי עקרון אי התלות שבסעיף 66 (ד) לפקודה בכך שניתן לבקש חישוב מס נפרד גם במצב שההכנסה של בן הזוג השני תלויה בהכנסתו של בן הזוג הראשון,
בהתקיים 3 תנאים מצטברים:
א – עבודתו של אחד משני בני הזוג "נדרשת" לייצור ההכנסה בעסק, כלומר, אין חובה שהמשרה של בן הזוג השני תהיה בגדר "נחוצה" לעסק אלא בגדר "נדרשת".
ב – כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה מהעסק המשותף ועומדת ביחד ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.
ג – אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש דרך קבע את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.
2. ביטול סעיף 66(ה) לפקודה שאיפשר חישוב נפרד רק בהתקיים התנאים דלעיל ועד לתקרה של 48,960 ש"ח.
3. נקבעה סנקציה כלפי בני זוג שביקשו חישוב נפרד ונמצא שאינם זכאים לחישוב כזה – קנס בשיעור 30% מהגירעון שייווצר כתוצאה מהדיווח.
הצעת החוק תחול רק על הכנסות שהופקדו מיום 1/1/2014 ואילך. משמעות הדבר היא שלא ניתן לבטל רטרואקטיבית שומות מס לבני זוג שנקבע להם חישוב מס מאוחד,
אך הריביות, הקנסות וההצמדות שנצברו על חשבון חובות העבר יבוטלו.
ההוראות שחלו טרם התיקון:
באופן כללי, על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 65), שני בני זוג שעובדים במקום עבודה אחד אשר בבעלותם או בבעלות אחד מבני הזוג,
ייכפה עליהם חישוב מס מאוחד, כלומר, יראו את הכנסתם כהכנסה אחת שתתייחס רק לאחד מהם, מה שבאופן ישיר יוביל לחבות מס גבוהה יותר (שכן מדרגות המס יגדלו).
המוציא מן הכלל הנ"ל הינו סעיף 66(א) לפקודה שנותן את האפשרות לחישוב מס נפרד על הכנסה מיגיעה אישית, משלח יד או עבודה (כהגדרתם בסעיף 1 לפקודה).
אך לא די בכך, בא סעיף 66(ד) ומסייג את האמור בכך שרק אם הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני,
יתאפשר חישוב מס נפרד. מכאן שבני זוג שעובדים במקום עבודה אחד יידרשו להתמסות באופן מאוחד בכל מקרה.
כצפוי, העניין הוביל לבעיה גדולה לנישומים רבים כיוון שחישוב מאוחד הגדיל את חבות המס בצורה משמעותית לעומת חבות המס שהייתה מחושבת בחישוב נפרד.
העניין הגיע לבית המשפט ונדון לראשונה בשנת 2003 בפס"ד קלס, בו נקבע כי למרות האמור בסעיף 66 (ד) בפקודת מס הכנסה בני זוג יהיו זכאים לחישוב נפרד
על הכנסותיהם על אף ששניהם עובדים ומקבלים שכר מאותו מקור פרנסה במידה והם יוכיחו כי:
1. השכר אותו מקבל בן הזוג השני אינה תלויה בשכרו של בן הזוג הראשון.
2. השכר אינו משתנה אך ורק מטעמי מיסוי.
3. משרתו של בן הזוג השני נחוצה לעסק.
בתחילת שנת 2012 פורסם פס"ד נוסף שעסק בסוגיה זו – פס"ד מלכיאלי. בית המשפט התמקד בשאלה אם דרישת אי התלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג אשר קבועה בסעיף 66 (ד) היא חזקה חלוטה או שמא תקום לבני הזוג זכאות לשומה נפרדת אם הוכיחו כי על אף קיומה של תלות בין מקורות הכנסותיהם, בפועל גובה שכרם אינו נובע מתכנון מס וההכנסה עצמה אינה מושפעת האחד מהשני. בפס"ד נקבע כי האמור בסעיף 66(ד) הינו חזקה חלוטה, ואין אפשרות לבקש שומה נפרדת בשום מקרה כאמור.
על קביעה זו הוגש ערעור שדן בסוגיה ביוני 2012, בעתירה נטען ע"י העותרים בין היתר כי יש לפרש את המונח "אי תלות" כאי תלות בין ההכנסות עצמן ולא בין מקורות ההכנסה. אחרת ההלכה שנקבעה בסעיף פוגעת במישורים רבים שכן שומת מס נפרדת ומאוחדת יש בה פער שיכול להיות עצום מידי שנה, וכפועל יוצא מכך נפגעות זכויות יסוד רבות בדרך של אוטונומיה, שוויון וכדומה. בפועל, נדחתה העתירה בטענה שאין חידוש של ממש באפשרות לפרש את הסעיף אותו קבע המחוקק, כך שעל מנת לשנות את ההגדרות בסעיף ואת הסוגיה כולה, יש להציב זאת לפתחו ולהחלטתו של המחוקק.
עד לאחרונה (דצמבר 2013) היה פתרון חלקי בלבד אשר צויין בסעיף 66 (ה) לפקודה, שקבע כי בהתקיים שלושת התנאים להלן, ניתן לדרוש חישוב נפרד, על אף ששני בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה:
1. כל אחד מבני הזוג עובד במקום העיסוק לפחות 36 שעות שבועיות במשך עשרה חודשים לפחות בשנת המס.
2. לבן הזוג אין הכנסה אחרת מעסק או הכנסה ממשכורת.
3. יש להודיע לפקיד שומה לפחות חודש לפני תחילת התקופה- 30 בנובמבר של השנה לפני השנה המבוקשת.
במידה ועומדים בשלושת התנאים הללו, ניתן לדרוש חישוב נפרד על הכנסה של עד 48,960 ש"ח, ולגבי ההפרש ייחשב חישוב מס מאוחד.
המצב המתואר בתקופה שלפני התיקון השתנה בחקיקה, כאמור, החל משנת 2014 והסדרי המס הנובעים מן התקופה שלפני יום 31 בדצמבר 2013 יכללו את הפרש המס הנומינלי בלבד ללא מרכיב הריבית וההצמדה.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
שר הפנים גדעון סער החליט בשבוע שעבר לשנות את זהות מבצעי הביקורת החשבונאית בערים הגדולות, ובמקום ארבעת המשרדים הגדולים הפועלים בישראל, הוא החליט למנות לתפקיד משרדים קטנים ובינוניים כרואי חשבון.
המשרד החדש שיבקר את עיריית ת"א יהיה משרד בן דוד ושות' שבבעלות עובד בן דוד. את עיריית ירושלים יבקר משרד RSM שיף הזנפרץ ושות', המנוהל ע"י ראובן שיף. נזכיר כי משרד זה משמש כמבקר של בית חולים איכילוב בתל אביב.
את עיריית חיפה יבקר משרד מרגלית רוט טיומקין, ואת עיריית באר שבע יבקר משרד שטארק המנוהל על ידי איריס שטארק. נוסף לעיריות הגדולות, החליף משרד הפנים עוד 200 רואי חשבון במשרדים חדשים, שנבחרו על פי איכות הביקורת והמוניטין רב השנים שמהם נהנו. מינוי המשרדים הקטנים והבינוניים נועד לרענן את השורות ולהגדיל את התחרות בענף.
מאת: אביגיל מילר – מתמחה
החל מינואר 2011 בוצעו בישראל שתי רפורמות במיסוי המקרקעין בישראל, בשני תחומים שונים.
האחת, מהווה חלק מהמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל בשנים 2011-2012 במסגרת פרוייקט "שיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים". דו"ח Doing Business המפורסם מדי שנה על-ידי הבנק העולמי בוחן את קלות עשיית עסקים ב-183 כלכלות ברחבי העולם.
בשנת 2010 דורגה ישראל בדו"ח זה במקום ה-147 בתחום רישום בעלות על נדל"ן.
בשל כך ממשלת ישראל החליטה לשפר את המהלכים הבירוקרטים. הרפורמה במיסוי מקרקעין נועדה לקצר את זמן רישום בעלות על נכס מקרקעין ולהפחתתו ל-40 עד 70 יום (כיום מגיע לכ-144 יום).
הרפורמה השנייה, מתמקדת בהגדלת היצע דירות למגורים בישראל בשל העלייה הניכרת במחירי הדיור בשנים האחרונות, בעיקר באזורי הביקוש. עקב מחסור בהיצע דירות למגורים, נקבעו בתקופה האחרונה כמה צעדים להגדלת היצע הדירות בטווח הבינוני והארוך. לצד צעדים אלה, נקבעה הוראת שעה בחוק מיסוי מקרקעין שמטרתה להגדיל את היצע הדירות למגורים בטווח הקרוב, וזאת על ידי הרחבת הפטור ממס שבח על מכירת דירות מגורים ושינויים בשיעורי מס הרכישה. בפברואר אושר חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה) תשע"א.
בעקבות סדרת הפגנות ופעולות מחאת הדיור שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011 בשל היעדר פתרונות לדיור בר השגה לכלל תושבי ישראל, הוחלט על רפורמה משמעותית יותר. באוגוסט בוצעו תיקוני חקיקה חלקיים בחוק מיסוי מקרקעין שמטרתם, בין השאר, לעודד מכירת דירות שאינן משמשות כיום למגורים, ואשר ישמשו למגורים לאחר מכירתן. אולם בימים אלו עדיין מנהלת הממשלה דיונים בהקשר לתיקוני חקיקה נוספים בעניין. החלטה סופית תקבל הכנסת, ככל הנראה, בחורף 2012.
במאמר זה נתמקד בשינויים שהתבצעו ברפורמה הראשונה.
ב-7 במרץ 2011 אישרה הכנסת את תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון 70).
יישום
להלן סקירת השינויים המשמעותיים שתוקנו בחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"):
א. מקדמה
המוכר מקרקעין חייב לשלם למנהל מיסוי מקרקעין (להלן: "המנהל") מס שבח, הנגזר כשיעור מעליית ערך המקרקעין בידי המוכר.
בעבר, שילם הקונה את מלוא התמורה למוכר ומתוך סכום זה המוכר חייב היה לשלם את מס השבח. כיום סעיף 15 לחוק קובע כי רוכשי המקרקעין ישלמו ישירות לרשות המיסים מקדמה בשיעור 15% מסך התמורה, בגין מס שבח, על חשבון המס שהמוכר חייב בו, מבלי לגרוע מחובתו של המוכר. זהו מעיין "ניכוי מס במקור" המחייב את הרוכש לשלם לרשות המס סכום בשיעור קבוע מהתמורה.
המנהל יראה את המקדמה כתשלום המס שהמוכר חייב בו, ואילו המוכר יראה בה חלק מתשלום התמורה.
במקרה שהמקרקעין הנמכרים נרכשו אחרי נובמבר 2001 סכום המקדמה יעמוד על סך 7.5% מהתמורה.
ישנו סייג בחוק הקובע כי חובת תשלום המקדמה לא תחול על מכירת דירת מגורים העונה על הגדרת "דירת מגורים מזכה" (כהגדרתה בסעיף 49 לחוק), שנתבקש בגינה פטור, או על עיסקה שאינה כולה בכסף (כלומר העיסקה כוללת תמורה בשווה כסף).
המקדמה תועבר לרשות המיסים מכל תשלום שעל הרוכש לשלם למוכר על פי המועדים שנקבעו בחוזה ביניהם, כאשר רק לאחר שהקונה שילם 40% מהתמורה למוכר, יהיה עליו להתחיל לשלם את המקדמה. (למעשה, 40% הראשונים מהתמורה יועברו למוכר, ה-15% הבאים – לרשות המס ו-45% הנותרים יועברו שוב למוכר.)
המוכר או הרוכש רשאים לבקש ממנהל מיסוי מקרקעין להקטין את המקדמה כאשר הם סבורים כי סכום מס השבח המתחייב הוא נמוך יותר. המנהל רשאי להקטין את סכום המקדמה ועליו להודיע על החלטתו תוך 20 יום.
מאחר שהמקדמה מנוכה מסכום העסקה הכוללת, לכן, אם סכום המקדמה גבוה מסכום השומה, על רשות המיסים להחזיר את עודף הסכום למוכר, וכך המוכר משלים את התמורה נטו ממס המגיעה לו. לחילופין, אם השומה גבוהה מהמקדמה, על המוכר להשלים את ההפרש בין המקדמה לשומה לרשות המס.
רישום עסקת מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) מותנה באישור בדבר העדר חבות במס שבח, מס רכישה ומס רכוש בשל המקרקעין הנמכרים. בעקבות חובת תשלום המקדמה, עוד טרם סיום הליך השומה, הרוכש יורשה לקבל אישורי מיסים על מנת שיוכל להשלים את רישום העיסקה.
ב. מדד
תוקנה הגדרת "מדד" בחוק. אם עד התיקון הסכומים לחישוב מס שבח היו מתואמים לפי "מדד בגין", מעתה ואילך הסכומים יתואמו לפי "מדד ידוע", כלומר המדד האחרון שהתפרסם לציבור עד ליום העיסקה. שינוי זה יאפשר לצדדים לעיסקה לחשב את חבות מס השבח עוד ביום העיסקה בצורה מדויקת, ללא צורך לחכות לפרסום המדד בגין יום העיסקה עצמו.
ג. מסלול הצהרת יחיד
עד התיקון ניתן היה לדווח למנהל על עסקת המקרקעין בשני מסלולים: על ידי הגשת הצהרה הכוללת את פרטי העיסקה והנכס הנמכר, תוך 30 יום. או לחילופין על ידי הגשת שומה עצמית, הכוללת, בנוסף להצהרה, גם את סכום המס וחישובו, תוך 50 יום מיום המכירה.
לעומת זאת, לאחר התיקון על המוכר והרוכש למסור למנהל מיסוי מקרקעין, בתוך 40 ימים מיום הרכישה, הצהרה בה יפורטו כל פרטי העיסקה, כולל חישוב המס המתחייב, בכך מהווה הצהרה זו שומה עצמית.
על המוכר/הרוכש לכלול בהצהרה את כל הפרטים המתחייבים בחוק (פרטי הזכות, פרטי העיסקה, סכום התמורה, סכום המס וכו'), אחרת, המדווח דיווח חלקי יראוהו כמי שלא הגיש הצהרה. (את סכום מס השבח יש לערוך על גבי טופס 2990 ולצרפו לטופס ההצהרה).
בנוסף, ניתן לצרף להצהרה המחאה בגובה מס השבח שחושב.
ד. מועד התדלום
תקופת תשלום המס הוארכה ל-60 יום מיום המכירה, בניגוד ל-50 יום, כפי שהיה קודם השינוי.
ה. דחית המס
תיקון סעיף 51(2) לחוק קובע, כי מועד תשלום מס שבח נדחה עד שהקונה ישלם מעל 40% ממחיר המקרקעין. בעבר השיעור עמד על 50%. (יצויין כי לגבי מס רכישה המועד נותר עם תשלום 50%.)
ו. תקופת השומה
לפני תיקון החוק, עמדו למנהל מיסוי מקרקעין שישה חודשים לעשיית שומה זמנית. בשל המעבר למסלול שומה עצמית, הוקטן פרק הזמן לעשיית שומה, כך שהמנהל יהיה חייב לשלוח הודעת שומה לנישום, לפי הצהרתו, בתוך 20 ימים מיום קבלת השומה העצמית. כמו כן, קוצרה התקופה העומדת לרשות המנהל לעשיית שומה סופית, ונקבעה תקופה של עד שמונה חודשים.
ז. הנמקה במיטב השפיטה ומתן זכות טיעון
בעקבות התיקון, כאשר נעשית שומה לפי מיטב השפיטה, על המנהל לפרט, נוסף על הנימוקים לאי-אישור השומה העצמית, את הדרך שלפיה נעשתה השומה. בנוסף, על המנהל לתת למוכר/לרוכש, לפי העניין, הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו. זאת בשונה מהוראות החוק בעבר, שלפיהן, עד לשלב ההשגה, שבו נקבע בחוק זכות טיעון לנישום, הליך השומה היה חד סטרי: המנהל רשאי היה להוציא שומה סופית או שומה לפי מיטב השפיטה בניגוד לעמדת הנישום, בלי להודיע לו ובלי לשמוע את עמדתו טרם עשייתה. התיקון נועד ליצור איזון ראוי בין זירוז ההליך לבין איכות השומה. מתן זכות טיעון תביא לקיום דיון ענייני בסוגיות ויקדם את פתרון המחלוקות.
ח. השגה
אדם החולק על השומה ראשי להשיג עליה תוך 30 יום מהודעת השומה. המנהל ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך 8 חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד לתום שנה. בנוסף, התקופה תוארך ל-12 חדשים, אם ההשגה היא על שומה ללא הצהרה. זאת ועוד, כשהמנהל מחליט לדחות השגה, עליו לתת למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו, גם אם לא ביקש זאת במפורש. לפי הוראות החוק הקודם, ניתנה לנישום זכות להשמיע טענות לפני מתן החלטה הדוחה את ההשגה, רק אם ביקש זאת בהודעת ההשגה.
ט. תשלום מס שאינו שנוי במחלוקת
על פי התיקון, על המשיג על השומה או על מגיש ערר לשלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת, עוד טרם מתן החלטה סופית המוסכמת על שני הצדדים. חובת התשלום היא תוך 30 יום מיום הגשת ההשגה או הערר. לעומת זאת בעבר, חובת תשלום המס החלה רק בהינתן החלטה סופית של המנהל, ועדת הערר או בית המשפט העליון. (ראה תרשים להלן).
י. ועדת ערר
הרואה את עצמו מקופח מהחלטת המנהל רשאי לפנות לועדת ערר. קודם התיקון היה בסמכות הוועדה לאשר את השומה, להפחיתה או לבטלה, אך לא להגדילה, גם במקרה שהתגלו במהלך הערר עובדות שיש בהן כדי להגדיל את חבות המס. במצב זה נוצר תמריץ לנישום לפתוח בהליך ערר, שהרי בכל מקרה הוא לא יצא נפסד. תיקון החוק הרחיב את סמכויות הוועדה, וכיום היא רשאית בין היתר, גם להגדיל את השומה.
יא. כנס בגין אי דיווח
מוכר/רוכש שאינו מגיש הצהרה כפי שמחויב, יוטל עליו קנס ע"ס 250 ₪ בעד כל שבועיים של פיגור. טרם התיקון, סכום הקנס נגזר כשיעור מסכום מס השבח ועמד על 1.5% לשבועיים. סכום זה, לא היה בו כדי להרתיע מבצעי עסקאות החייבים במס בסכומים נמוכים.
המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור מתשלום הקנס.
תחולת החוק
תחילתו של תיקון חוק זה ביום ה-31.3.2011.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח ליאור אבידן
רקע:
מס הכנסה שלילי הוא למעשה מענק הניתן לאנשים עובדים ובעלי משכורת נמוכה. בישראל מונהג מס הכנסה שלילי בתוקף חוק "הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים". החוק נחקק בדצמבר 2007, כאשר הרקע לחקיקתו היה הרפורמה הכלכלית בשנת 2003 שפגעה בשכבות החלשות בישראל (לדוגמא ביטול קצבאות הילדים) כאשר הגזרות הכלכליות נועדו לעודד את האוכלוסיות החלשות לצאת לשוק העבודה. למרות שהרפורמה הצליחה להגדיל את מעגל העבודה בישראל היו לה תופעות לוואי שליליות של הגדלת הפערים החברתיים.
באותה תקופה לממשלה היו מספר דרכים להתמודד עם בעיה זו:
1. הגדלת שכר המינימום- דבר שעשוי היה להקשות על מעסיקים פרטיים ובכך להקטין את שיעור התעסוקה.
2. הגדלת שכר מינימום כולל מתן מענק למעסיקים- דבר שהיה עשוי להשאיר את המענק אצל המעסיק והעובד לא היה נהנה ממנו.
3. מתן קצבאות לאוכלוסיות חלשות- דבר שהיה מחזיר את המצב לכפי שהיה לפני ביצוע הרפורמה.
4. מס הכנסה שלילי- על פניו נראה היה כפיתרון הנכון ביותר. מצד אחד לא מדובר בקצבה שניתנת לאדם שלא עובד, ובכך אין פגיעה בתוצאות החיוביות של הרפורמה הכלכלית, ומצד שני מדובר ב"מענק" הניתן ישירות לאוכלוסיות החלשות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
החוק קיבל תאוצה מכך שגורמים שונים ניסו לכפות על הממשלה להגדיל את שכר המינימום זירוז נוסף היה גידול באינפלציה של 3.4% במהלך שנת 2007.
בתאריך ה-19 במרץ 2007 הוגשה הצעת החוק. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "כחלק ממדיניות הממשלה לשיפור רווחתם של משפחות עובדות ברמות שכר נמוכות, החליטה הממשלה על כמה צעדים לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות…..כיום אין אפשרות של הממשלה להטיב עם עובדים בעלי שכר נמוך הנמצאים מתחת לסף ההכנסה המחייבת בתשלום במס הכנסה….מס הכנסה שלילי יאפשר מתן הטבה באופן ממוקד לאוכלוסיה בעלת פוטנציאל גבוה לעוני, העובדת לפרנסתה מבלי שתיאלץ, להסתמך על גמלאות".
מטרת מאמר זה היא לבחון איך מיושם מס הכנסה שלילי בישראל, השוואה למקומות אחרים בעולם, לבחון את השפעתו בפרספקטיבה של 3 שנים לערך מאז שנחקק בייחוד לאור הרחבתו של החוק על כלל האוכלוסייה בשנת 2011 (כאשר המס עצמו יינתן בשנת 2012).
יישום המס השלילי בישראל
הזכאות למס הכנסה שלילי היא על פי התנאים הבאים:
1. בשנת 2008 (בגין שנת 2007)-
1.1. שכיר תושב "איזור שילוב".
1.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'
1.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.
2. בשנת 2009 (בגין שנת 2008)-
2.1. שכיר או עצמאי תושבי איזור שילוב
2.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'
2.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.
3. בשנים 2010-2011 (בגין שנים 2009-2010)-
3.1. שכיר או עצמאי תושבי איזור שילוב.
3.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'.
3.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.
3.4. אימהות או ראש משפחה חד הורית לילד עד גיל שנתיים שאינם תושבי איזור שילוב קיימת זכאות למענק א'.
תנאים כלליים נוספים:
המעסיק (או בעל השליטה בחבר בני האדם ששילמו את שכרו) אינו קרוב משפחה של מקבל המענק.
החישוב לגבי עצמאים יהיה ההשתכרות לאחר הניכויים ולפני קיזוז הפסדים ופטורים
במהלך השנה בגינה מבוקש מס שלילי לא היה בבעלות הנישום/בבעלות בן-זוג/בבעלות ילד התלוי בנישום כלכלית זכות במקרקעין העולה על 50% מעבר לדירת מגורים יחידה.
לגבי מענק א' ההשתכרות במשך השנה גבוהה מ-1,860 ונמוכה מ-5,540.
לגבי מענק ב' ההשתכרות במשך השנה גבוהה מ-1,860 ונמוכה מ- 6,067.
לסיכום:
החוק בישראל נועד לעודד אנשים לצאת ולעבוד על ידי כך שניתן לאוכלוסיה שעשויה להעדיף שלא לעבוד (כגון מעל גיל 55, אימהות וראש משפחה חד הורית לילדים מתחת לגיל שנתיים), ובנוסף מדובר באוכלוסיה שמרוויחה מתחת לממוצע וללא ביטחון כלכלי (גובה הכנסות נמוך, ללא בעלות על נדל"ן מעבר לדירת מגורים).
כמו כן המחוקק חושש ל"הערמה" מצד מגישי בקשות ולכן סייגו מתכולת החוק השתכרות מקרוב משפחה וכן סף תחתון להשתכרות (1,860 ₪).
מנגנון המענק גם הוא נועד לעודד היקף עבודה גבוהה יותר בכך שבטווח התחתון של המענק, ככל שתרוויח יותר (תעבוד יותר שעות) כך מס ההכנסה השלילי יגדל כפי שניתן לראות בתרשים הבא:
מדיניות מס הכנסה שלילי כפי שהיא מיושמת במקומות אחרים בעולם
ישנן 2 גישות למנגנוני מס הכנסה שלילי בעולם:
1. הבטחת גובה שכר מינימאלי על ידי מס הכנסה שלילי. בעצם המדינה מציבה יעד של הכנסה מינימאלית שמגיעה לפרט שיוצא לעבוד בהתאם למצבו המשפחתי (מספר ילדים), ומשלימה לו את הפער. על פי גישה זו אדם בעל זכאות אך נמצא ברף התחתון של הזכאות, יקבל את המענק הגבוהה ביותר, וככל שמשכורתו עולה אזי המענק ירד.
החיסרון של שיטה זו הוא שברגע שישנה זכאות למענק אין עידוד למקבל המס השלילי לעבוד יותר טוב ולהשתכר יותר, מכיוון שאם הוא ישתכר יותר הדבר יבוא על חשבון המס השלילי.
עם זאת ההיגיון שעומד מאחורי מנגנון זה הוא שמהות המס השלילי היא להבטיח רף הכנסות מינימאלי לפרט שבוחר לצאת לעבוד, ולכן נקבע רף הכנסה והמדינה משלימה את הפער בין המשכורת בפועל לרף שנקבע.
גישה זו מיושמת בבריטניה ובאירלנד.
2. חישוב המס השלילי הוא כאחוז משתנה מגובה ההכנסה כאשר ברף התחתון גובה המס השלילי עולה ככל שההכנסה עולה ברף הביניים גובה המס השלילי קבוע וברף העליון גובה המס השלילי יורד ככל שההכנסה עולה. (כמו השיטה בישראל ראה את התרשים לעיל).
בעצם שיטה זו מעודדת אנשים ברף התחתון של ההשתכרות להגדיל את הכנסותיהם, בכך שככל שההכנסה תגדל אזי גם המס השלילי יגדל.
שיטה זו מיושמת בארה"ב ובצרפת.
ישנו הבדל בין גישת המס השלילי בארה"ב לבין החוק בישראל. בארה"ב חישוב ההשתכרות נעשה ביחס לתא המשפחתי בכללותו ואילו בישראל המס השלילי מחושב ביחס לפרט.
משמעות ההבדל מבחינה כלכלית היא שבארה"ב הממשל הפדראלי רואה במס השלילי בראש ובראשונה כלי לצמצום פערים חברתיים ולכן אם בן/בת הזוג הם בעלי רמת השתכרות גבוהה אזי לא יינתן להם מענק מכיוון שאין צורך חברתי שיקבלו אותו.
לעומת זאת בישראל המחוקק שם דגש גבוהה יותר לעידוד היציאה לעבודה ולכן מס הכנסה שלילי יחושב לפרט ללא קשר לרמת ההשתכרות של בן/בת הזוג.
למרות החסרונות של השיטה האמריקנית, ניתן כיום בפרספקטיבה של כ-35 שנים מאז שהחלה לפעול לייחס לה השפעה של צמצום ממדי העוני (1.5%) הגדלת שיעור השתתפות בעבודה (למרות שעיקרו של גידול זה מגיע ממשפחות חד הוריות).
השפעתו בפועל של המס השלילי בישראל
כאמור לעיל, חוק מס הכנסה שלילי בישראל מיושם בפועל רק החל משנת 2008 וגם אז בצורה מאד מצומצמת (תושבי אזורי שילוב, מבוגרים, נשים, ומשפחות חד הוריות).
עם זאת, מחקרים שנעשו בישראל מראים שבאותם המקומות שייושם חוק מס הכנסה שלילי אזי כ-4.5% ממקבליו יצאו מתוך מעגל העוני, באותם מקומות פער העוני ירד ב-5% והגדיל את ההכנסות מעבודה של מקבלי המענק (12% גידול בהכנסות מעבודה בחמישון התחתון של מקבליו).
כמו בכל תחילתה של מדיניות מס חדשה ישנו חשש של מקבלי ההחלטות בכך שהמדינות תחטיא את המטרה והמס השלילי יגיע לאנשים שאינם זקוקים לו. על פי ניתוחים שנעשו בישראל כ-80% מהמס הכנסה השלילי ששולם בישראל הגיע למשפחות ב-4 העשירונים התחתונים. המשמעות היא שרוב המס השלילי ששולם בישראל הגיע ליעדו, ואף השפיע בהתאם למטרות של קובעי המדיניות.
תנאי נוסף להצלחתה של מדיניות כלכלית הוא שמדיניות תיושם על כל אוכלוסיית היעד. יישום מס הכנסה שלילי בישראל מראה ש45% מהזכאים למס הכנסה שלילי קיבלו אותו. חלק יאמרו שמדובר באחוז גבוהה בהשוואה בין- לאומית בייחוד לאור העובדה שמדובר בתכנית חדשה, מצד שני אם מדינה רוצה בהצלחתה של תוכנית עליה לשאוף למימוש מלא של המדיניות ולכן יש צורך בהגברת ההסברה של תנאי המס השלילי.
לסיכום
מס הכנסה שלילי הינו כלי לצמצום פערים חברתיים כאשר הערך המוסף שלו (בניגוד לכלים הקודמים שמדינת ישראל השתמשה בהם) בכך שהוא מגביר את רמת ההשתתפות בעבודה ואינו מצמצם אותה.
רעיון מס הכנסה השלילי מיושם בעולם (הראשון שהעלה את הרעיון הוא הכלכלן מילטון פרידמן בספרו "קפיטליזם וחירות") כבר למעלה מ-35 שנים, והביא להשפעות חיוביות בנושא של צמצום פערי העוני ורמת ההשתתפות בעבודה במקומות בהם הוא יושם.
יישום החוק בישראל הראה שהחוק עומד בציפיות, והביא להשפעה חיובית באזורי השילוב בהם הוא יושם, אולם, כדי שהמדיניות הזו תהיה אפקטיבית על המדינה להגביר את המודעות לחוק כדי שמי שזקוק למס השלילי ולא נמצא כיום במעגל העבודה יקבל את המענק הזה תוך כדי כניסתו למעגל העבודה.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: תהילה חן – מתמחה
מה כדאי וצריך לדעת לפני שפותחים עסק חדש
הסיבות המביאות אותנו להחלטה להקים עסק עצמאי הינן רבות ומגוונות, אצל אחד הרצון להיות אדון לעצמו, אצל השני צורך בהגשמה עצמית, אצל השלישי רעיון מהפכני וייחודי, אצל הרביעי יצר הרפתקנות וכן הלאה.
המעבר מסטטוס שכיר לסטטוס עצמאי טומן בחובו סיכון רב, עם זאת פתיחת עסק משלך עשויה להיות דרך מצוינת להגשים חלומות, וברוב המקרים אף להגדיל הכנסות.
בכל שנה קמים בישראל מעל ארבעים אלף עסקים, כאשר 70% מתוכם צפויים לא לשרוד את השנה הראשונה ו 90% מתוכם לא ישרדו את השנה השנייה.
על מנת שניתן יהיה להקים עסק מצליח שיעבור את המשוכות והקשיים של ההתחלה יש להתייחס למספר אלמנטים חשובים בתהליך.
החזון, הרעיון והממון
1. חזון עסקי
לכל עסק מצליח דרוש רעיון עסקי מוצלח, על היזם לענות לעצמו על השאלות הבאות:
– האם אני מתאים להקמת עסק? אם זה עסק הדורש חריצות, יכולת ניהול עצמאית, יכולת קיום משא ומתן, ועמידה איתנה מול אנשים וגורמים שונים העשויים להית אף חזקים ממך.
– האם יש לי יתרון יחסי על פני המתחרים? האם לרעיון העסקי שלי יש יתרון על פני המתחרים? מה הערך הנוסף שאני יכול להעניק ללקוחות פוטנציאליים לעומת השירותים / מוצרים הקיימים בשוק?
– האם יש לי משאבים אישיים? הון עצמי, מקורות מימון פנימיים או חיצונים? קשרים עם גורמים שונים, כמו בתי עסק או ספקים? (תמיד אפשר לרכוש כאלו, אם תהיה רציני ועקבי).
2. תכנית עסקית
בניית תוכנית עסקית הבודקת את כדאיות העסק והתנהלותו בשלב ההקמה ואחריו היא שלב חיוני ונצרך בהקמת עסק חדש.
– התוכנית צריכה לכלול צפי של הכנסות והוצאות, להגדיר את קהל היעד של העסק, המוצרים או השירותים ותימחורם, נתח הרווחים הצפוי והצורך במקורות מימון נוספים.
– תכנית עסקית טובה היא אבן היסוד של העסק. בעזרתה – ניתן לבחור דרכי פעולה נכונות לפיתוח וניהול העסק, לבדוק חלופות שונות, להעריך ולכמת את הפעילות העסקית ולבדוק מה יקרה בתרחישים שונים, לקבוע יעדים ומטרות, ולהקים מערך פיננסי הולם לעסק שימקסם את השגת היעדים הנ"ל.
– כאשר אין תכנית עסקית – אין תכנון. וכשאין תכנון – העסק עובד בצורה אקראית. כל מה שמתרחש בו, לטוב ולרע, נשאר עניין למזל בלבד. הבעלים/המנהל של עסק כזה פועל על פי "תחושות בטן" ותפיסות קדומות שהם לא בהכרח נכונים. התנהלות כזו במונחים של זמן וכסף היא יקרה מאוד והעסק ישלם מחיר גבוה על ניסויים, תיקון ליקויים/טעויות ושינויים בדרכי הפעולה והניהול של העסק.
מי זקוק לתכנית עסקית? כל עסק ללא יוצא מהכלל!
עסק קיים השואף להתפתח ולהתרחב, חייב ללמוד ולהסיק מסקנות מנתוני העבר הצבורים אצלו ולהשתמש בהם כמרכיבים חשובים בתהליך התכנון.
עסק חדש העומד לקום – כל תוחלתו היא תכנית. לא מספיק להיות רק טוב בתחום בו רוצים לפעול. מומלץ לפנות לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ עסקי כולל. ייעוץ עסקי במיוחד בתקופת ההקמה מסייע מאוד למיקוד היזם והעסק וכן מסייע להפיכת החזון העסקי של היזם לתוכנית מעשית, כמו כן ייעוץ עסקי מסייע לבניית התוכנית העסקית, מסייע בהתמודדות עם בעיות ומצבים לא צפויים שהעסק החדש נתקל בהן ונאלץ להתמודד איתם ונותן תמיכה מקצועית וגם רגשית להקמה ולהתפתחות של עסק חדש.
3. המבנה המשפטי של העסק
החלטתם בשעה טובה על פתיחת עסק לאחר שבחנתם את נושא הכדאיות והגעתם למסקנה שהעניין כדאי. ראשית יש לקבוע את המבנה המשפטי של העסק: יחיד/עצמאי, שותפות או חברה.
יחיד/עצמאי – מבנה של יחיד הוא צורת הפעילות הפשוטה והבסיסית ביותר. ישנה זהות משפטית בין העסק ובעליו לעניין חוקי המס השונים: היחיד הינו נישום מבחינת מס הכנסה, עוסק מבחינת מע"מ ומבוטח מבחינת ביטוח לאומי.
שותפות – מבנה של שותפות הוא בעצם מינימום של שני יחידים הפועלים יחדיו. הקמת שותפות אינה יוצרת ישות משפטית חדשה. מס הכנסה וביטוח לאומי מתייחסים לכל אחד מהיחידים המרכיבים את השותפות כאל ברי חיוב.
מע"מ זהו הגוף היחיד המתייחס לשותפות כאל גוף נפרד ושונה מהיחיד, מע"מ פותח לשותפות תיק עוסק, ומתייחס לשותפות כאל גוף בר חיוב.
ישנים שני סוגים של שותפות:
שותפות רגילה – מכילה בין שנים לעשרים איש המתאגדים יחדיו למטרת הקמת עסק.
שותפות מוגבלת – בדיוק כמו שותפות רגילה, אולם כל אחד מהשותפים יכול לבחור בהגבלת אחריות על חובות השותפות בגובה סכום ההשקעה שלו בלבד.
חברה – חברה הינה ישות משפטית נפרדת מבעליה. עובדה זו יוצרת מעין מסך בין בעלי החברה לבין החברה עצמה ובכך מגנה על רכושם האישי של בעליה, דבר שאינו נכון במקרה של יחיד ושל שותפות. בחברה, האחריות של בעלי החברה מוגבלת לגודל ההון של החברה.
ישנם שיקולים רבים בקביעת המבנה המשפטי של העסק ורצוי להיוועץ עם רואה חשבון בטרם קבלת ההחלטה. לדוגמה, חברה נדרשת להנהלת חשבונות כפולה, לרואה חשבון אשר יבקר את דוחותיה הכספיים ועוד.
4. התנהלות מול הרשויות
– פתיחת תיק בע"מ
במע"מ קיימים שני סוגים של עוסקים: עוסק מורשה ועוסק פטור. המספר המזהה של העוסק הוא מספר בן 9 ספרות: ביחיד מספר העוסק זהה למספר תעודת הזהות, ובחברה מספר העוסק זהה למספר החברה ברשם החברות. לא ניתן להתחיל לפעול ולדווח על הכנסות לפני הרישום במע"מ.
עוסק מורשה – עוסק מורשה מדווח על עסקאותיו למע"מ מדי חודש או חודשיים (המועד נקבע בהתאם למחזור העסקאות השנתי), הוא רשאי להוציא חשבוניות מס וכן רשאי לקזז את המע"מ ששילם לספקים שונים (שנקרא מע"מ תשומות).
עוסק מורשה מקזז את המע"מ שגבה מלקוחותיו מהמע"מ ששילם ואת הנטו מעביר למע"מ או מקבל בחזרה.
עוסק פטור – הינו עוסק שמחזור הכנסותיו השנתי אינו עולה על סך של 73,330 ₪ (סכום זה מתעדכן מידי תקופה). עוסק פטור מנהל ספרים בצורה הבסיסית ביותר, וחייב בדיווח על עסקאותיו למע"מ אחת לשנה בלבד. עוסק פטור אינו גובה מע"מ ולא מקזז מע"מ, ואסור לו להוציא חשבונית מס אלא רק "חשבון" ורק "קבלה". לא כל עסק יכול לפעול עוסק פטור. ישנם עסקים בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, שחייבים להיות עוסק מורשה ללא קשר למחזור ההכנסות השנתי שלהם.
הוראות ניהול פנקסי חשבונות הינן הוראות המסדירות איזה ספרים על כל עסק לנהל וכיצד לנהלם.
– פתיחת תיק במס הכנסה
חובה לפתוח תיק במס הכנסה לפני תחילת הפעילות העסקית. בעבר ניתנה שהות של 90 יום לפתיחת התיק, אולם ההוראה בוטלה וכיום חלה חובה על פתיחת תיק במס הכנסה לפני תחילת הפעילות העסקית. אם בכוונתכם להעסיק עובדים ו/או קבלני משנה ו/או לשלם דמי שכירות עליכם לפתוח גם תיק ניכויים במס הכנסה (בו תידרשו לדווח מידי חודש על מס הכנסה ניכויים הנוצר בשל המשכורות המשולמות לעובדים).
לאחר פתיחת התיק, מס הכנסה ישלח אליכם פנקס מקדמות לשם תשלום מקדמות על חשבון סך המס השנתי. המס הסופי שיחול עליכם יקבע רק לאחר שתמלאו דוח למס הכנסה בסוף שנת המס ובו תדווחו על הכנסותיכם. יש להדגיש כי מההכנסות ניתן לקזז הוצאות שונות שהוצאתם במהלך הפעילות העסקית שלכם לצורך ייצור ההכנסה. במקרה וסך חבות המס לתשלום גבוהה מהקדמות ששילמתם במהלך השנה תידרשו לשלם את ההפרש, ובמקרה וסך המקדמות ששילמתם במהלך השנה עולה על סך חבות המס השנתית תקבלו החזר .
ישנה אפשרות לפעול כשכירים וכעצמאים במקביל. מההכנסה שלכם כשכירים המעביד ינכה לכם מס בהתאם למדרגות המס החלות על הכנסות מיגיע אישית, ובנוסף תשלמו מקדמות על חשבון המס השנתי, מהכנסותיכם כעצמאים. ההתחשבנות מול מס הכנסה וקביעת חבות המס הסופית תתבצע לאחר תום שנת המס בהגשת הדוח השנתי. יש להדגיש כי יחידים אינם מחויבים בסיוע של רואה חשבון בהגשת הדו"ח השנתי,
– פתיחת תיק בביטוח לאומי
כדאי ורצוי לפתוח תיק בביטוח לאומי סמוך מאוד למועד פתיחת העסק. בד"כ תידרשו לדווח על הכנסותיכם בשנים שלפני תחילת הפעילות.מעמד כעובד עצמאי נקבע אם עונים לאחד מן הקריטריונים הבאים:
1. עובד לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
2. ההכנסה החודשית הממוצעת היא לפחות 50% מהשכר הממוצע.
3. עובד לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע וההכנסה החודשית היא לפחות 15% מהשכר הממוצע.
– רישיון עסק
יש לוודא מראש שהמיקום הפיזי של העסק עומד בדרישות של הרשות המקומית ושלא תהיה מניעה לקבלת רישיון עסק מטעם הרשות המקומית. הפעלת עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית הגוררת קנס כספי ואף עונש מאסר. בנוסף יתכן ויוצא צו סגירה לעסק הפועל ללא רישיון.
קבלת ייעוץ מקצועי מרואה חשבון מוסמך יבטיח שאכן אתם עומדים בדרישות החוק, ובמקביל יוודא שאתם מקבלים את מלוא הזכויות/ההטבות המגיעות לכם.
5. שיווק ומכירות
תהליך מיתוג שיווקי ושיווק ומכירות הינם חלקים עיקריים והכרחיים בכל עסק אשר רוצה להצליח.
מיתוג שיווקי – זהו תהליך המאפשר למקד את העסק ולקדמו מבחינה שיווקית. תהליך זה יכלול בין היתר את בחירת שם העסק, סלוגן (סיסמת פרסום), לוגו (סמליל), עיצוב עזרים שיווקיים כמו כרטיסי ביקור, עלונים, אתר האינטרנט ועוד. הכל בהתאם לסוג העסק וקהל היעד שלך.
שיווק ומכירות – זהו תהליך המזרים לקוחות והכנסות ומאפשר את פעילותו של העסק. העסק ימשיך להתקיים ולהרוויח רק אם תצליחו למכור את השירותים והמוצרים שלכם.
כל עסק חייב לוודא שיש לו מערכת שיווק ומכירות טובה ומשומנת היטב על מנת שההזמנות ו/או הלקוחות ימשיכו להגיע, במידה וישנו קהל יעד מוגדר יש לחפש את אפיקי הפרסום האפקטיביים וכמובן במסגרת התקציב.
לסיכום:
פתיחת עסק אינה דבר פשוט: תכנון מקדים הינו בגדר חובה על מנת להבטיח שהעסק הנפתח אכן ימריא ויפרח. על בעל העסק להכין תכנית עסקית מפורטת שעל פיה ינוהל העסק. כמו כן ישנם חוקים ודרישות שעל בעל העסק לעמוד בהן כגון קבלת רשיון עסק, פתיחת תיק ברשויות השונות וכו'.
קבלת ייעוץ מקצועי מרואה החשבון יסייע לעמוד בכל הדרישות המורכבות הנצרכות לניהולו התקין של העסק, יעזור לראות את העסק שלכם מנקודת מבט מקצועית, יתן לכם ראש שקט בכל הקשור לחובות ולזכויות של בעל העסק, ויאפשר לכם להתמקד יותר בקידום העסק עצמו ופחות בבירוקרטיה מעצבנת.
הקמת עסק חדש דורשת חזון אישי, התלהבות, אופטימיות, ומוכנות להתמודד עם קשיים מסוגים שונים (שאת חלקם הזכרנו). אם יש לכם את התכונות הנ"ל, תוכלו להתמודד עם כל הדרוש כדי שהעסק שלכם יצליח.
בהצלחה!
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח עובד בן דוד ורו"ח איילת שגב
א. כללי
תיאום מס הכנסה נועד לאדם שעבד ביותר ממקום עבודה אחד בו זמנית, או לאדם שפוטר או החליף מקומות עבודה במהלך שנת המס, זאת כדי להימנע מתשלום גבוה מדי או בכפל של מס הכנסה.
על שכירים או אנשים המשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות, כפי שיפורט להלן, יש לבצע תיאום מס ולדווח למס הכנסה על עבודה נוספת, שממנה ינוכה מס בשיעור נמוך יותר מאם לא היה מדווח למס הכנסה.
על פי החוק חייב כל אדם בעל הכנסה נוספת, מלבד ההכנסה ממקום עבודתו העיקרי, לשלם מס מרבי (45% נכון לשנת 2011) על ההכנסה הנוספת אלא אם כן ביצע תיאום מס כאמור אצל פקיד השומה.
בתאום המס יש להתייחס לכל התשלומים המשולמים לעובד כולל ההפרשות הסוציאליות וכל הטבות המס כולל נקודות הזיכוי להן זכאי הנישום.
תאום המס נעשה אצל פקיד השומה במשרדי מס הכנסה באזור מגוריו של הנישום.
נציין כי במילוי טופס 101 (להלן –"הטופס") בתחילת כל שנת מס או בעת ההצטרפות למקום עבודה חדש מצוין בטופס בסעיף ה' פרטים על הכנסות נוספות. אין להסתיר מהמעביד או מרשויות המס עובדת מקור הכנסה נוסף.
כאשר מדווחים למעסיק השני כי אנו עובדים בעוד מקום עבודה, כל עוד לא המצאנו עבו
מאת: רו"ח תהילה פאר
החייב בהגשת דוח
יחיד בעל הכנסה מעסק או משלח יד או בעל משכורת מעל סך של 613,000 ₪ בשנה חייב בהגשת דוח שנתי על ההכנסות למס הכנסה. (וכן בעלי הכנסות ממקורות נוספים כגון: דמי שכירות, קצבת חוץ, ניירות ערך, ריבית וכד' – מעל התקרות שנקבעו.)
מי שמגיש דוח על הכנסותיו, חייב לכלול בו את כל ההכנסות מכל המקורות, גם ממקורות שאילו היו הכנסה יחידה, לא היה חייב בהגשת דוח.
חובת הגשת דוח מקוון
יחיד החייב בהגשת דוח כאמור לעיל, ובידיו הכנסה מעבודה, מעסק או משלח יד, נדרש להגיש את הדוח שלו למשרד השומה לאחר ששידר אותו באופן מקוון. כ"דוח מקוון" ייחשב דוח המוגש לאחר ששודר באינטרנט או על ידי מייצגים בחיבור ישיר למערכת המחשב של רשות המסים.
למעט, בן זוג רשום שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה וכן יחיד בעל הכנסה חייבת שאינה עולה על 76,710 ₪ (נכון לשנת המס 2010) ושל שני בני הזוג אינה עולה על 153,420 ₪ אלו יהיו פטורים מהגשת דוח מקוון.
בעלי שליטה ומגישי בקשה למענק מ"ה שלילי, אינם פטורים, למרות האמור לעיל.
להלן קישור למערכת שידור באינטרנט.
הדוח ונספחיו
תיק במ"ה מתנהל ע"ש שני בני הזוג ולכן בני הזוג רשאים לבחור בין דוח אחד שיכלול את הכנסות שניהם לבין הגשת דוחות נפרדים. בחירה זו לא תשפיע על החבות במס.
יחיד המבקש להגיש דוח בנפרד מבן זוגו, צריך לציין זאת בגוף הדוח ולצרף הצהרה במידת הצורך.
יש להגיש דין וחשבון שנתי על ההכנסה בשנת המס על גבי טופס 1301 ,
בצירוף הנספחים הנלווים אליו:
נספח א': אם היו לך הכנסות מעסק או משלח יד, צרף חישוב ההכנסה החייבת בנספח א' לדוח או על גבי טופס אחר במתכונתו: טופס 1320.
נספח ב': אם היתה לך הכנסה מרכוש, צרף נספח ב' בו תוכל לפרט הוצאות או הקלות ממס אותן הינך דורש. טופס 1321.
נספח ג': אם היו לך הכנסות ממכירת ניירות ערך סחירים, (שאינן הכנסה מעסק בידך או שלא דרשת בגינן הוצאות מימון), צרף נספח ג': טופס 1322.
החל מהשנה, שנת 2010, ניתן לשדר נספח זה באינטרנט למי שמגיש דוח מקוון.
נספח ד': אם היו לך הכנסות מחו"ל שבגינם הינך דורש זיכוי בשל מס ששולם בחו"ל או קיזוז הפסדים בחו"ל, צרף נספח ד': טופס 1324.
המשדר דוח מקוון שבידיו הכנסות מחו"ל יוכל לשדר נספח זה באינטרנט.
טופס 6111 – נספח לדוח
טופס 6111 הוא נספח לדוח השנתי, בו מפורטים ומקודדים נתוני דוח רווח והפסד ודוח התאמה למס. הטופס מיועד לבעלי הכנסה מעסק או משלח יד.
בשנת המס 2010 אינם חייבים בהגשת הנספח מי שמחזור עסקיהם עד 300,000 ש"ח (כולל מע"מ).
החל מדוחות לשנת 2010 חלה חובה לשדר נספח זה באינטרנט או באמצעות המייצג דרך מחשב רשות המיסים למי שחייב בהגשתו.
לאחר השידור יש לצרף לדוח את הגרסה המודפסת, על גביה מוטבע מספר הגרסה שנקלט במערכת . יש לסמן על גבי הדוח את פרטי הגשת טופס 6111.
יחיד ימלא רק את נתוני דוח רווח והפסד ודוח התאמה למס – עמודים 1-5 בנספח.
נספחים עיקריים נוספים
יחיד הדורש פחת על נכסים ששימשו בייצור הכנסתו יצרף טופס י"א לדוח – טופס 1342.
יותר אף ניכוי נוסף בשל פחת בהתאם לחוק התיאומים, הניכוי הנוסף בשל פחת מותנה בהגשת טופס 1343 המפרט את החישוב לכל נכס קבוע.
יחיד שמבקש לקזז הפסדים משנים קודמות או הפסדים שוטפים כנגד הכנסתו השנה או מהשנים הבאות יגיש טופס 1344.
יחיד שהיה לו רווח או הפסד הון ממכירת נכסים יצרף נספח רווח הון לכל עסקה וירשום בו את פרטי העסקאות: טופס 1399י'.
ניתן לשדר גם טופס זה באינטרנט למי שהגיש דוח מקוון.
יש לצרף לדוח בהתאם לנתוניו אישורים מקוריים כגון:
– אישורים על תשלומים לקופות גמל, לקרן השתלמות, לאובדן כושר עבודה, לביטוח חיים וכיוצא בזה.
– טופס 867 מהבנקים על רווחים מריבית, מדיבידנד וכיוצא בזה.
– אישורים על ניכויים במקור ע"י לקוחות.
– קבלות על תרומות מוכרות לסעיף 46 המזכות בהחזר של 35% מסכומן.
– אישור למס הכנסה על תשלומים למוסד לביטוח לאומי.
וכו'.
מועד הגשת הדוח
מי שאין לו מייצג ואינו מנהל את חשבונותיו בשיטת החשבונאות הכפולה חייב בהגשת הדוח עד ליום 30.4 בשנת המס העוקבת לשנת המס של הדוח המוגש.
יחיד החייב בהגשת דוח מקוון יגיש אותו עד ליום 31.5 אלא אם ניתנה לו אורכה למועד אחר.
חישוב המס על פי הדוח
ההכנסה החייבת תהיה סך כל ההכנסות בהפחתת הניכויים השונים.
על ההכנסה החייבת מופעלים שיעורי מס הכנסה. הכנסות רגילות – ע"פ מדרגות המס שנקבעו לשנת המס. (ראה טבלה בהמשך) הכנסות שאינן מיגיעה אישית חייבות בשיעור מס התחלתי של 30%.
להכנסות מסוימות נקבעו שיעורי מס מיוחדים.
מהמס המחושב יש להפחית את הזיכויים מהמס ואת נקודות הזיכוי, (שווי נקודת זיכוי בשנת המס 2010 עומד על 2,460 ₪) התוצאה היא סך המס לחיוב.
טבלת מדרגות המס לשנת 2010
שעור המס ב 2010: הכנסה מיגיעה אישית, הכנסה שלא מיגיעה אישית
השכר החודשי השכר השנתי אחוז המס 2010
עד לשכר של 4,770 ש"ח עד לשכר של 57,240 ש"ח 10%
4,771 ש"ח עד 8,470 ש"ח 57,241 ש"ח עד 101,640 ש"ח 14%
8,471 ש"ח עד 12,720 ש"ח 101,641 ש"ח עד 152,640 ש"ח 23%
12,721 ש"ח עד 18,250 ש"ח 152,641 ש"ח עד 219,000 ש"ח 30%
18,251 ש"ח עד 39,340 ש"ח 219,001 ש"ח עד 472,080 ש"ח 33%
שכר הגבוה מ-39,340 ש"ח שכר הגבוה מ-472,080 ש"ח 45% על כל שקל נוסף
תשלום מס/החזר מס בעקבות הגשת הדוח
יתכן שחלק מהמס או כולו כבר שולם על ידי היחיד כמקדמות או כניכוי במקור או כתשלום על חשבון, וייתכן כי אף מגיע החזר מס.
אם בהתאם לדוח המוגש יש יתרה של מס לתשלום, יש לשלם את היתרה עם הגשת הדוח.
מי ששילם במשך השנה מס בסכום העולה על המס המגיע ע"פ הדוח, זכאי להחזר של עודף המס. החזר המס יבוצע לחשבון הבנק שפרטיו יצוינו בדוח או לחשבון הבנק האחרון המעודכן במשרדי השומה תוך 90 יום מיום הגשת הדוח.
אי הגשת דוח
אי הגשת דוח במועד ללא אישור פקיד השומה, גורר הטלת קנסות או נוסף על כך ניתן להגיש נגד הנישום כתב אישום לבית המשפט, שכן אי הגשת דוח במועד היא עבירה על פי החוק, שדינה מאסר שנה או קנס או שני העונשים כאחד. פקיד השומה רשאי, במקרה של אי הגשת דוח, לערוך שומה לפי מיטב השפיטה, כלומר לקבוע את ההכנסה החייבת ואת המס המגיע מהנישום לפי שיקול דעתו.
רק הגשת הדוח השנתי תיחשב כהשגה על שומה בהיעדר דוח.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח עובד בן דוד
מתי מלכ"רים מחוייבים במס?
לפי הוראות חוק מע"מ על כל עסקה שמתקיימת יש לשלם מס על הערך המוסף שמתקבל, כאשר, לפי דיני מע"מ, נטל המס הוא על המוכר.
עסקה מוגדרת בדיני מע"מ כ:
1. מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד.
2. מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר.
3. עסקת אקראי.
החוק מגדיר מיהו עוסק ומהו מכר:
"עוסק"- מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי.
"מכר"- לעניין נכס- לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולעניין מקרקעין- גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה במס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק האמור, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה".
הגדרת מכר הינה רחבה וכוללת אופציות שונות של העברת נכסים כמו מתנה, הפקעה, החרמה חילוט ועוד.
הגדרת עוסק ממעטת מלכ"רים ומוסדות כספיים, וממילא מלכ"רים ומוסדות כספיים אינם מתחייבים במע"מ על הכנסותיהם.
כך לדוגמא מלכ"ר שהוא בית ספר לא מתחייב במע"מ על שכר הלימוד של התלמידים, מתנ"ס שהוא מלכ"ר לא מתחייב במע"מ על התשלום עבור החוגים שהוא גובה מהמשתתפים בחוגים. אולם מה יקרה במצב בו יחליט בית הספר למכור את ציוד חדר המחשבים שברשותו? או המתנ"ס ימכור את שטח הבריכה שבמתחם ממנו הוא פועל?
עסקאות כגון אלו אינן בגדר "מהלך העסקים" של המלכ"ר וראוי להכלילן תחת הגדרת עסקת אקראי. הסיפא של הגדרת עוסק כוללת את מי שעושה עסקאות אקראי, ולכן מלכ"ר יחויב על עסקאות אקראי ללא הבחנה בין עוסק רגיל למלכ"ר.
ככלל, ישנם שלושה מצבים עיקריים בהם מלכ"ר פוגש במס הכנסה:
1. סעיף 4(א) לחוק מע"מ קובע כי: על פעילות של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת.
סעיף 1 לצו מס ערך מוסף – שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים קובע כי שיעורו של מס שכר שישולם על פעילות בישראל של מלכ"ר יהיה 7.5% מהשכר ששילם.
לדוגמה מלכ"ר שמעסיק מנכ"ל בשכר של 50 אש"ח לשנה ישלם מס שכר בגובה 7.5% מהשכר ששילם, שהם 3.75 אש"ח לשנה.
2. כפי שהוזכר לעייל, עסקאות אקראי שעושה מלכ"ר יחויבו גם הם במע"מ.
החוק מגדיר מהי עסקת אקראי:
א. מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי.
לתכולת סעיף זה נכנסות עסקאות כגון אלו שהוצגו לעייל. כאשר מלכ"ר עורך עסקאות שאינן במהלך העסקים הרגיל שלו הוא יתחייב עליהן במס. כך לדוגמא אותו בית ספר שימכור את ציוד חדר המחשבים שלו יחויב במס על הערך המוסף של העסקה בשיעור של 16% נכון ל-2011.
ב. מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי.
יש לזכור כי כפי שהוזכר לעייל הגדרת מכר כוללת גם השכרה, מתנה, הפקעה ועוד.
לפי הגדרה זו עולה שנטל המס מוטל על המלכ"ר כשהוא מוכר מקרקעין.
עם זאת תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. סעיף 6ב' לפקודה קובע כי "במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס".
מתקנה זו עולה שבמקרה שמלכ"ר קונה מקרקעין מאדם פרטי לדוגמא על המלכ"ר מוטלת חובת תשלום המס בניגוד לאמור בחוק מע"מ לפיו במכר מתחייב המוכר במס.
3. המפגש השלישי העיקרי של מלכ"רים ברשויות המס מתקיים כאשר למלכ"ר ישנן הוצאות עודפות.
סעיף 3ז' לפקודת מ"ה קובע כי מוסד ציבורי (כולל מלכ"ר) יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור 90% מההוצאה, ללא זכאות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם (מס על הוצאות עודפות):
(1) סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות מ"ה על פי סעיף 31 לפקודת מ"ה אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי.
תקנות מ"ס הכלולות לפי סעיף 31 לפקודת מ"ה הינן: תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, ותקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 ותקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס"ז-2006].
לכל הוצאה עודפת יש סכום מסוים, נוסחת חישוב או תקרה להתרת הוצאה.
(2) סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11) לפקודת מ"ה.
סעיף 32 (11) לפקודת מ"ה מדבר על סכומים שהוצאו ע"י מעביד למתן טובת הנאה לעובדיו, אך הן אינן ניתנות לייחוס לעובד מסויים].
(3) סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס".
סכום מס זה הוא סופי, ובשל ההוצאות העודפות שהוציא מלכ"ר לא יותר כל ניכוי, קיזוז או פטור.
לפי סעיף 181ב' לפקודת מס הכנסה, מוסד ציבורי (כולל מלכ"ר) שהוציא הוצאה עודפת צריך לשלם מקדמה בשיעור 90% מסכום ההוצאה. מועד התשלום הוא עד ה-15 לחודש העוקב בצירוף דוח בגין הוצאות עודפות (טופס 102).
לסיכום,
באופן שוטף למלכ"ר אין מפגש עם מס הכנסה/ מע"מ, מלבד שלושת המצבים הנ"ל הכוללים מס שכר, עסקאות אקראי והוצאות עודפות.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח שמואל קריאף ורו"ח ענת צדוק
במסגרת מדיניות משרד התקשורת בדבר הרחבת התחרות בשוק הציוד הסלולארי ובמטרה לאפשר יכולת ניוד הלקוחות בין חברות הסלולאר, נבחנה סוגיית הזיקה שבין עסקת הרכישה של ציוד קצה מחברות סלולאריות לבין הטבה כספית בדמות זיכוי בגין צריכה של זמן אויר, הטבות בעד שירותים או הטבות אחרות והשפעתה על התחרות ועל הצרכנים.
מנוי המצטרף לרשת סלולארית כלשהי (או משדרג את המכשיר שברשותו), רוכש בדרך כלל את ציוד הקצה שלו כחלק מהסכם ההתקשרות. ובמקביל זוכה להנחה מתמשכת הניתנת לו במסגרת תשלום הטלפון החודשי, אשר נגזרת מהיקף צריכת זמן האוויר על ידי המנוי.
נוכח האמור לעיל, פורסמה החלטת משרד התקשורת ביום 28 ביולי 2009 כי החל מ- 1 בנובמבר 2009 על החברות הסלולאריות לנתק את הזיקה ככל שקיימת. בין מכירת ציוד קצה בידי המפעיל, לבין מתן הטבות הנוגעות לשירותים הסלולאריים, וזאת באופן שיאפשר למנוי אשר רכש את ציוד הקצה מידי ספק אחר, לקבל את אותם התנאים וההטבות, לרבות זיכוי כספי או כל הטבה אחרת, בגין צריכה של זמן אויר או בגין צריכת שירותים.
משמעות הדבר היא, שעל פי חוק, לקוח יוכל לרכוש מכשיר באופן עצמאי מכל מקום אפילו בחו"ל, ועדיין לקבל בחברות הסלולאר את ההטבות הכספיות המגיעות ללקוחות אשר רכשו מכשירים מאותה החברה. המכשיר יכול להירכש בחנות פרטית או בחברת סלולאר אחרת.
בהקשר זה, נציין כי ביום 22 באפריל 2008 תוקן הרישיון הכללי למתן שירותי רט"ן אשר עיקרו קיצור תקופת ההתחייבות למפעיל הסלולארי מ- 36 חודשים ל- 18 חודשים.
ניתוק הזיקה בין רכישת ציוד הקצה הסלולארי ובין ספק השירות הסלולארי הינו צעד משמעותי וחשוב באפשרות הניוד בין החברות וזאת מאחר ובעת קבלת ההחלטה על מעבר למפעיל אחר המציע תנאים טובים יותר להתקשרות. לא תהיה כרוכה באובדן הזכויות אשר להן היה זכאי בגין רכישת ציוד הקצה מהמפעיל הנוכחי. כמו למשל, כיסוי עלות המכשיר באמצעות מתן זיכוי בגין צריכת זמן אוויר.
על מנת ליהנות מההטבות כתוצאה מתיקון זה נקבעו עקרונות וכללים ליישומו כמפורט להלן:
מחויבות הלקוח:
1. הצגת המכשיר הסלולארי
2. הצגת אישור רכישה כגון:חשבונית מס, קבלה, חשבון טלפון או דף פירוט חיובים של חברת כרטיסי האשראי המעיד על רכישתו בארץ או בחו"ל. באישור הרכישה יופיעו, בין היתר, תאריך הרכישה והסכום ששולם.
מחויבות חברת הסלולאר:
1. מנוי אשר רכש מספק אחר מכשיר מדגם מסוים, אשר אותו המכשיר משווק על ידי החברה הסלולארית בעת פנייתו של המנוי אליה, יקבל הטבה על פי אותם תנאים ובגובה זהה להטבה הניתנת למי שרכש את ציוד הקצה מהחברה הסלולארית אליה פנה.
2. ההטבות יינתנו על ידי החברה הסלולארית למשך תקופה שלא תפחת מהתקופה בה ניתנת הטבה למנוי הרוכש ציוד קצה מהחברה הסלולארית. לעניין זה, רשאית החברה להביא בחשבון את המועד בו נרכש ציוד הקצה, כפי שמופיע באישור הרכישה.
כך לדוגמא, מנוי אשר רכש מחברה סלולארית מכשיר מסוים וכעבור 20 חודשים ביקש לעבור לרשת של חברה אחרת ולהמשיך לעשות שימוש במכשיר אשר רכש בעבר, יהיה זכאי לקבל את ההטבה לתקופה של לפחות 16 חודשים נוספים. במידה והחברה האחרת מעניקה למנויים הרוכשים ממנה ציוד קצה, הטבות לתקופה של 36 חודשים.
3. מאחר והחברות אינן משווקות את כל דגמי המכשירים הן תצטרכנה לקבוע רמות סיווג (מקסימום 6) ולהגדיר לכל רמה את תנאי מתן ההטבה וגובהה, בהתאם לגובה ולתנאי ההטבה שהן מעניקות למכשירי ציוד קצה המשווקים על ידן, שהינם מכשירים מדגמים בעלי מאפיינים דומים. החברות תסווגנה את ציוד הקצה שברשות הלקוח לאחת מהרמות שנקבעו על ידן, ותענקנה לו את ההטבה בהתאם.
לסיום, המלצתנו למצטרפים חדשים לרשת סלולארית או למנויים המעוניינים בשדרוג המכשיר שברשותם. טרם רכישת המכשיר המועדף על ידם, לברר עם החברה הסלולארית האם הדגם הספציפי של המכשיר המועדף נכלל באחת מתוך 6 רמות הסיווג אשר נקבעו על ידי החברה ומגיע בגינו הטבה.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח אריה שכטר ורו"ח אבישג אלון-ביטון
הקדמה
בשנת התשנ"ב – 1992 חוקקה הכנסת את חוק חובת המכרזים (להלן – "החוק") אשר נכנס לתוקפו ביום כ"ה באייר התשנ"ג (16 במאי 1993).
היעדים העיקריים של חוק זה הינם:
- השגת חסכון כספי למדינה (הגברת תחרות מובילה למחירים נמוכים יותר).
- הזדמנות שווה לכל המציעים הפוטנציאלים בתחום שבו עוסק המכרז.
- אפשרות פיקוח על תהליכי הרכש.
כב' השופטת, הגברת עדנה ארבל קבעה בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, כי[1] "חובת המכרז הקבועה בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים הינה כוללנית למדי, וכוללת כל חוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, למעט פטורים מסוימים שניתנו בחוק או בתקנות. מטרות המכרז הן בעיקרן שתיים: האחת, הגשמת המטרה הציבורית של שמירה על עיקרון השוויון וטוהר המידות על-ידי מתן הזדמנות שווה לכל המציעים. השניה, השגת יעילות וחיסכון בהתקשרויות הכרוכות בשימוש בכספי הציבור על- ידי השגת מירב היתרונות למזמין באמצעות מנגנון התחרות"
תמצית החוק:
על פי סעיף 2 לחוק, הוראות החוק חלות על המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה.
- העיקרון המרכזי של החוק מוצג בסעיף 2 (א): "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית וקופת חולים לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים אלא ע"פ מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
- סעיף 2 (ב): "לא יפלה עורך המכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה".
- סעיף 2א (א) "עורך המכרז לא יקבע תנאי להשתתפות של מציע במכרז אלא אם כן התנאי מתחייב מאופיו או מהותו של המכרז".
להלן מספר העדפות המופיעות בחוק:
- סעיף 2ב (ב) עידוד נשים בעסקים:[2] "פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה בעת הגשתה, אישור ותצהיר[3].
העדפות לפי סעיף 3(א)
העדפות בחוק זה מבוססות על כך שיש לעודד את התעשייה המקומית. העדפה של תוצרת הארץ היא כלי כלכלי רב עוצמה שיש בו לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו.
החוק קובע עקרונות והנחיות כלליות, בעוד פרטי היישום הפרקטיים של החוק מופיעים בתקנות שהותקנו מכוחו (להלן- "התקנות") בשנת 1993.
תקנות לחוק
ביום 13 בינואר 2009 הותקנו תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ט-2009, אשר נכנסו לתוקף ביום 1 ביוני 2009 (למעט הוראות ספציפיות שלהן נקבע מועד תחולה שונה). תקנות אלו כוללות תיקון רחב היקף של תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות החדשות").
בעבר, בכל מקרה של התקשרות בה הייתה סטייה מהנורמה הכללית של חובת מכרז, היה צורך באישור של וועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, או לחילופין באישור החשב הכללי (לפי העניין).
בפועל, נוצרה הפרדה בין הסמכות הנתונה לוועדת הפטור המרכזית ולחשב הכללי לבין הביצוע שהיה באחריות המשרדים, ונוצר עומס בירוקראטי שגרם לפגיעה ביכולת התפקוד והביצוע של המשרדים.
להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין התקנות החדשות לישנות:
א. בתקנה 1א לתקנות החדשות נקבעה הוראה עקרונית ולפיה גוף ציבורי (להלן-"הגוף") יערוך מכרז, באופן שקוף, הוגן ושוויוני המבטיח את רוב היתרונות לגוף. הגוף יעדיף לפרסם מכרז פומבי גם במידה והוא פטור לפי התקנות החדשות.
ב. כמו"כ נקבע כי גוף הרשאי לערוך מכרז פומבי מוגבל[4] ומכרז סגור[5], רק לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי רגיל, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל יתרה מזאת, נקבע כי גוף שהחליט ורשאי על פי התקנות (סעיף 3 בפרק ב') לבצע
התקשרות שלא באמצעות מכרז (למעט התקשרות לפי תקנה 3(1)) יפרסם החלטה מנומקת באתר האינטרנט שלו בתוך חמישה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
1. סעיף 3 לתקנות בפרק ב' קובע:
- מספר פטורים ממכרז.
- הוגבלו חלק מהפטורים.
- מספר פטורים בוטלו.
- נקבעו פטורים חדשים.
- עודכנו סכומי התקשרויות הפטורים ממכרז.
2. סעיף 7 לתקנות החדשות[6] מוסיף מקרים בהם ניתן לנהל משא ומתן, (להלן- "המו"מ") כגון התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים.
3. צומצמו המקרים בהם ניתן לנהל מו"מ ונקבעו הכללים לעריכת המו"מ: ראשית ועדת המכרזים (להלן-"הוועדה") תקבע את רשימת המציעים הסופית, לאחר מכן הוועדה תנהל מו"מ עם כל המציעים בנוכחות היועץ המשפטי (שהוא חבר הוועדה או נציגו) תוך מתן הזדמנות שווה לכולם, רישום פרוטוקול שישקף את המו"מ.
4. נוספו תקנות המעניקות סמכויות לחשב הכללי לקבוע במסגרת תקנון כספים ומשק הוראות והסדרים בענייני מכרזים. הסמכויות הן כדלהלן:
- לדרוש ולקבל דיווחים מוועדות המכרזים ומוועדות הפטור.
- לדרוש הסברים והבהרות.
- לחייב את ועדת המכרזים לקבל החלטות במענה לשאלות שהופנו אליה.
5. סעיף 42א (ב) קובע כי "המנהל הכללי של גוף ציבורי יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לענין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני עבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים בו או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לענין הבטחת קיום דיני עבודה ובלבד שלא ייגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי".
6. כאמור סעיף 42א(ב) קובע כי על גופים ציבוריים לעמוד לכל הפחות בהוראות תקנות כספים ומשק (להלן- תכ"מ") הרלוונטיות.
הוראת תכ"ם 7.11.3 "הגנה על זכויות עובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים בתחומי השמירה האבטחה והניקיון". קובעת בסעיף 4.4 כדלקמן:
"משרדי הממשלה יערכו לפחות אחת לשנה, באמצעות חשבות המשרד, ביקורת מקיפה על התקשרויותיהם עם קבלני שירותים. מטרת הביקורת היא בדיקת עמידתו של הקבלן בחוקי העבודה, בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים לענף, וכן בהסכם ההתקשרות".
הערות:
- עע"ם 8300/07, בטיחות אנוש-החברה לחקירת תאונות ומניעתן נגד התאגיד המנהל של המאגר לביטוח חובה ("הפול") בע"מ.
- התיקון התקבל בשנת תשס"ג
- אישור- אישור של רו"ח כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
א) אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה-או אינו קרוב של המחזיקה בשליטה.
ב) אם שליש מהדירקטורים אינם נשים-אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה.
תצהיר – תצהיר של מחזיקה בשליטה שהעסק הוא בשליטת אישה. - מכרז פומבי מוגבל-מכרז ממוכן מהיר או מכרז פומבי שמנוהל בו משא ומתן עם מציעים במכרז.
- מכרז סגור-מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות מופנית לספקים מסוימים בלבד, לפי תקנה 4.
- ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז.
כותבי המאמר:
רו"ח אריה שכטר. מנהל מחלקת ביקורת פנימית. תחומי התמחות: ביקורת פנימית בחשבויות משרדי ממשלה, ביקורת חקירתית בגופים פרטיים ובמשרדי ממשלה, ביקורת זכויות עובדים לגופים גדולים.
רו"ח אבישג אלון-ביטון, תחומי התמחות: ביקורת פנימית, ביקורת חקירתית, ביקורת חיצונית.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: גב' לירון אדרי
רשות המסים שלחה בימים אלו מכתבים לכ-80,000 עוסקים, מלכ"רים המעסיקים 300 עובדים ויותר ומוסדות כספיים, בדבר הצטרפותם לחובת הדיווח המפורט למע"מ החל בדוח ינואר 2011. זאת, על-פי הרפורמה בדיווחים המקוונים למע"מ ובהתאם לתיקון 37 לחוק מע"מ כמפורט בחוק ההתייעלות הכלכלית מיולי 2009.
אוכלוסיית העוסקים שתצטרף למעגל המדווחים, הינה עוסקים החייבים בניהול מערכת חשבונאות בשיטה הכפולה אשר מחזור עסקאותיהם השנתי יעלה בשנת 2010 על 100,000 ש"ח, וכן אוכלוסיית העוסקים המנהלים חשבונות בשיטה החד צדית אשר מחזור עסקאותיהם השנתי לשנת 2010 גבוה מ-4 מיליון ש"ח. המכתבים לעוסקים נשלחו על סמך אומדן, ואין באי קבלת מכתב בכדי לפטור את חייבי הדיווח המפורט מחובת דיווח זו.
הדוח יוגש באופן מקוון במבנה אחיד שהוגדר לשם כך (הנחיות מפורטות מופיעות באתר רשות המסים), כשהוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת. עוסקים שבכוונתם להגיש את הדיווחים במישרין (ולא באמצעות מייצג) לרשות המסים, צריכים לוודא כי מותקנת אצלם גרסה עדכנית של תוכנת הנהלת חשבונות וכי יש בה אפשרות להפיק את הדוח במבנה הנדרש. כמו כן, על העוסקים האמורים לעיל להצטייד בכרטיס חכם לצורך הגשת הדיווחים חתומים אלקטרונית.
למייצגים, קיימת אפשרות לדיווח באינטרנט עבור מיוצג באמצעות הכרטיס החכם של המייצג. לפיכך גם מייצג שאינו מקושר לשע"מ יכול לדווח באינטרנט בעבור עוסקים הרשומים במאגר שע"מ כמיוצגים על ידו.
לצורך קבלת מענה על שאלות, תמיכה ובירורים בכל הנוגע להגשת הדיווחים, ניתן לפנות למשרד רו"ח בן דוד ושות', לידי גב' לירון אדרי – מנהלת מחלקת הנהלת חשבונות בטלפון 02-5005543, או בדואר אלקטרוני: liron@bdsk.co.il.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
מאת: רו"ח תהילה פאר
החזר בלו על סולר – דברי הסבר
בהתאם לצו הבלו על דלק (פטור) התשס"ה – 2005, הונהגה רפורמה במיסוי משק האנרגיה אשר החלה ב 1 בספטמבר 2005, ע"פ הצו הועלה הבלו על הסולר בהדרגתיות עד להשוואתו לזה המוטל על בנזין.
על מנת לצמצם את הפגיעה במספר קבוצות משתמשים מוגדרות, הנמנות על הסקטור העסקי, הופעל מנגנון החזרים סלקטיבי על בסיס מודלים כלכליים.
עוסק הזכאי לקבלת החזר יגיש דו"ח תקופתי, כפי שנקבע בהתאם להיקפי פעילות, ובו דרישה להחזר בלו על סולר ששימש לייצור הכנסה ע"פ השיעורים שנקבעו בצו. דברי הסבר יובאו להלן.
הזכאים להחזר
עוסקים הרשומים כעוסק מורשה במס ערך מוסף יהיו זכאים להחזר בלו ששולם על סולר לגבי רכבים או ציוד ששימשו לייצור הכנסה מחשבוניות מס שהוצאו להם כדין ע"י עוסק שעיסוקו מכירת דלק.
ההחזר לא יעלה על תקרות שיקבעו ויפורסמו ברשומות.
סוגי הזכאות
- המשמש כחומר בעירה לייצור במפעל תעשייתי.
- המשמש ספינת דיג.
- המשמש לציוד הנדסי.
- המשמש לרכב מנועי המפורט להלן בעל רישיון רכב תקף:
- רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק"ג או יותר לבעל רישיון מוביל.
- רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק"ג ואינו עולה על 10,000 ק"ג.
- אוטובוס שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג.
- טרקטור המשמש רק לצורכי חקלאות.
- המשמש לרכב מנועי המפורט להלן בעל רישיון רכב תקף:
- מונית.
- אוטובוס ציבורי זעיר.
- רכב הוראת נהיגה.
אופן הדיווח והרישום בדוח
עוסק זכאי ידווח דו"ח תקופתי ובו יפרט בעמודת מספר רישוי את מספרי הרישוי של הרכבים/ציוד ששימשו בייצור הכנסה, בעמודת הצריכה את כמות הליטרים של הסולר שנצרכה לכל רכב/ציוד בנפרד ואת סכום הבלו הכולל להחזר.
דוגמא לאופן מילוי דו"ח תקופתי:
בתקופת הדו"ח לזכאי להחזר בלו, שני כלים בלבד המשמשים לייצור הכנסה, רכב מסחרי אשר צרך 1000 ליטר לתקופה ומונית שצרכה 800 ליטר לתקופה.
בפברואר 2010 היה הבלו על הסולר 2.5 ₪ לליטר. ההחזר לתקופת הדוח לרכב מסחרי הוא 1.25 ₪ לליטר, כלומר 50% החזר. ולמונית 1.14 ₪ לליטר, כלומר 45.6%. (לתקופה האמורה בלבד. שיעורי החזר הבלו ישתנו לפי האמור בצו.)
הדרישה להחזר תהיה כדלקמן:
רכב מסחרי 1,250 = 1.25X1000
מונית 912 = 1.14X800
סה"כ דרישה להחזר 2,162 ₪.
מועדי דיווח
דו"ח תקופתי להחזר בלו (חודשיים או ארבעה חודשים) יוגש בין הראשון לחודש ל- 15 בחודש שלאחר התקופה המתייחסת בדו"ח.
ההחזר יתבצע לחשבון הבנק של הזכאי לפי הרשום במס ערך מוסף עד 30 יום לאחר הגשת הדו"ח, אלא אם עוכב מסיבות המפורטות בצו. אם לזכאי אין חשבון בנק בקובץ מע"מ, עליו לפנות לתחנת מע"מ בו מתנהל תיקו ולעדכן נתון זה.
מסלולי דיווח
מיצגך הרשום לצרכי מע"מ הינו המייצג גם לצורכי החזרי בלו על סולר.
א. עוסק זכאי שיש לו עד חמישה רכבים/ציוד, ידווח דו"ח לתקופת שימוש בת ארבעה חודשים באחת מן הדרכים הבאות:
משלוח בדואר.
שאילתא באמצעות מייצג המחובר לשע"מ.
ב. עוסק זכאי, שלו למעלה מחמישה רכבים/ציוד, ידווח דו"ח לתקופת שימוש בת חודשיים באמצעות מדיה מגנטית (תקליטור) שתכלול פרטים על מספרי רישוי הרכבים, כמות ליטרים וסכום דרישה להחזר. קליטת דוח באמצעות תקליטור תעשה ביחידות המע"מ או אצל מייצג מקושר לשע"מ.
אפשר להגיש דוחות דרך האינטרנט להחזר בלו על סולר – יישום בפיתוח.
כמו"כ, ישנו מוקד טלפוני לפניות ושאלות בנושא, המוקד אף מעדכן במענה קולי אוטומטי את שיעור הבלו וההחזר המעודכן לתקופה הנוכחית לכל סוגי הרכבים/ציוד.
מספר המוקד: 02-5687800
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.
פורסם דו"ח 2009 של עיריית ירושלים, ע"י משרד רו"ח בן-דוד ושות': עיריית ירושלים היא הראשונה שפרסמה את הדו"ח הכספי לשנה זו.
משרד האוצר חתם על הפרוטוקול הפיננסי השלישי בהיקף של 400 מיליון דולר מול משרד האוצר הסיני • הפרוטוקול החדש, הגדול ביותר עד כה, יעודד את הייצוא הישראלי לסין.
בטקס החתימה. שני משמאל: רו"ח עובד בן-דוד
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, והחשב הכללי, שוקי אורן חתמו היום על הפרוטוקול הפיננסי השלישי בין משרד האוצר הישראלי לבין משרד האוצר הסיני.
שר האוצר, יובל שטייניץ ברך על החתימה ומסר "זהו שלב חשוב נוסף בהידוק קשרי המסחר של ישראל עם הכלכלה הסינית. יצירת מעטפת פיננסית יציבה להשקעות הדדיות היא תנאי חשוב להרחבת הפעילות המשותפת לשתי המדינות, והפרוטוקול שנחתם היום הוא צעד נכון בכיוון זה. בתקופה הקרובה ישלים משרד האוצר, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, תוכנית כוללת לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות".
יצחק כהן, סגן שר האוצר הוסיף: "המשבר העז עימו מתמודדת כלכלות רבות במדינות אירופה, רק ממחיש, בשעה זו, את הצורך בהסטת חלק לא מבוטל מהמשאבים, הן הכספיים והן הניהוליים, לטובת עידוד פעילות המשק הישראלי מול משקים במדינות צמיחה ובראש ובראשונה, סין. לפיכך, אנו פועלים בכדי לתת לתעשייה הישראלית וליצואן הישראלי, את הכלים המתאימים שיאפשרו לו לפעול במדינות אלו. כלי אחד שכזה אנו מציגים היום".
החשב הכללי, שוקי אורן, ציין כי "הייצוא הישראלי הינו נדבך משמעותי בכלכלה הישראלית, וכי משרד האוצר פועל רבות לחיזוקם של היצואנים. הפרוטוקול מאפשר נגישות לקו אשראי פשוט ומהיר ומסייע ליצואן הישראלי להשיג עסקאות בשוק הסיני. קיומו של הפרוטוקול עם סין חשוב במיוחד בהתחשב בעוצמתו של השוק הסיני, ובמיוחד לאור המצב הכלכלי בשווקים אחרים. עשינו מאמצים רבים לחתום על פרוטוקול שלישי תוך ראייה כי הפעלתו מחזקת את הקשר עם השוק הסיני הצומח ומאפשרת ליצואנים הישראלים להגדיל את החשיפה לשוק זה ". עוד נמסר כי חיזוק הקשר עם הנציגים הסיניים עומד בקנה אחד עם החלטת הממשלה לחזק את הקשרים עם סין .
הפרוטוקול הפיננסי הוא הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת סין בדבר הקמת קו אשראי מיוחד למימון מסחר והשקעה ישראלית בסין. הפרוטוקול מאפשר ביטוח הלוואות ארוכות טווח הניתנות ליצואנים הישראלים, באמצעות חברת אשרא – החברה הממשלתית לביטוח ייצוא" ומטרתו לעזור ליצואנים הישראלים, במתן פרמיה נמוכה המתאפשרת במסגרת הפרוטוקול ואשר הופכת את היצואן הישראלי לתחרותי אל מול יצואנים ממדינות אחרות.
פרוטוקול זה הוא הפרוטוקול הפיננסי השלישי שנחתם בין ממשלת ישראל לממשלת סין, הפרוטוקול הראשון נחתם ב-1995 והיה בהיקף כספי של 150 מיליון דולר, והפרוטוקול השני, נחתם ב- 2004 ומלבד השיפורים שנעשו בו הרחיב, את המסגרת ב- 200 מיליון דולר נוספים.
חטיבת המימון בחשב הכללי, בראשותו של סגן בכיר לחשב הכללי, מר ערן היימר ביחד עם חברת אשרא אשר בראשה עומד רו"ח עובד בן-דוד, שנכח אף הוא בטקס, סיכמו עם הממשלה הסינית, לאור הצלחת הפרוטוקולים הקודמים, את הגדלת המסגרת של הפרוטוקול כך שתעמוד על 400 מיליון דולר, הסכום הגדול ביותר שהוסכם בין הצדדים עד כה.
החתימה היום על הפרוטוקול הפיננסי השלישי, במעמד שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, והחשב הכללי, מר שוקי אורן, מהווה המשך של שיתוף הפעולה בין המדינות ומעיד על האמון הרב השורר בין הצדדים וכוונתם להמשיך ולחזק את הקשר בינם. בפגישות שקיים השר בביקורו האחרון בבייג'ינג עם בכירי הממשל והמשק הסינים סיכמו הצדדים על העמקת שיתוף הפעולה הכלכלית והגברת ההשקעות העסקיות באופן הדדי. הפרוטוקול קובע גם כי המשרדים יפגשו מדי שנה לבחון את התקדמות קצב העסקאות הנעשות במסגרת הפרוטוקול תוך כוונה כי הצדדים ימשיכו לקדם את החברות הישראליות והסיניות.
הפרוטוקול הפיננסי הוא רק כלי אחד מני רבים אשר החשב הכללי מפעיל לעידוד הייצוא הישראלי, בין התוכניות שקיימות היום ניתן למנות את הפעילות של חברת אשרא אשר הוגדלה משמעותית, תוכנית הערבויות (טופ אפ) שהפעיל המשרד לטובת ביטוח הטווח הקצר, וקרן היצואנים.
האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.